עם סיום הלחימה ביוני 1949, החלה בעצם תקופת המאבק של העם הפלסטיני במטרה לחזור לפלסטין הכבושה כאשר עד 1967 התבססה הכמיהה הזאת על כך שמדינות ערב הן אלו שיובילו את התהליך עד לביצועו הסופית אך לאחר מלחמת ששת הימים נגוזו תקוות אלו וההנהגה הפלסטינית הבינה שעליה לבצע זאת בכוחות עצמה. הארגון אשר הוביל את המאבק היה אש"ף אשר הוקם ב 64 .ב- ספטמבר 1970 התנהלו בירדן קרבות עזים בין ארגוני טרור פלסטיניים לממשלת ירדן על רקע ניסיון חיסול של המלך חוסיין על ידי ארגון אש"ף וכמו כן אירועים נוספים , כתוצאה מהקרבות הללו נהרגו כ-
5 00 פלסטינים (לדברי הירדנים) הצד הפלסטיני טען שנהרגו מעל 3500 בני אדם. הקרבות הובילו להעתקת פעילות ארגוני המחבלים מירדן ללבנון וכמו כן להקמת ארגון "ספטמבר השחור" שמטרתו הייתה פגיעה באמצעות פעולות טרור כנד יעדים ירדנים. ב- 8 במאי 1972 נחטף מטוס סבנה על ידי פעילי ארגון ספטמבר השחור והונחת בישראל כעבור 24  שעות מרגע החטיפה שוחררו כל החטופים במבצע שנערך על ידי סיירת מטכ"ל.
התסכול מכישלון החטיפה הוביל את ראשי ספטמבר השחור בראשות אבו איאד וקצין המצבעים של הארגון עלי חסן סלאמה להוציא לפועל מבצע ראוותני יותר בעל הד תקשורתי אשר יעלה לתודעה את המאבק הפלסטיני. היעד שנבחר לביצוע היה המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן אשר התקיימה בחודשים אוגוסט ספטמבר של אותה שנה. בבוקר ה 5 בספטמבר 1972
פשטו חוליית מחבלים של ארגון "ספטמבר השחור" על בניין המגורים של המשלחת הישראלית בכפר האולימפי במינכן. במהלך כל החטיפה ובניסיון החילוץ הכושל של משטרת מינכן נהרגו 11 ספורטאים ישראלים. החטיפה בכלל ומותם של 11 הספורטאים הישראלים בפרט זכו לסיקור תקשורתי רב. ולהד ציבורי רחב הן בחברה הישראלית והן בעולם כולו.
(קליין, 2006).
תהליך קבלת ההחלטות – ממשלת גולדה מאיר אשר נבחרה בדצמבר 1969
התאפיינה בתהליכי קבלת החלטות לא פורמליים, אחת הסיבות לכך נבעה מכינוסים של מספר שרים בביתה של גולדה מאיר לצורך קבלת החלטות לפני הבאתם לקבינט או לישיבות הממשלה, חברי הפורום המצומצם כללו את משה דיין, יגאל אלון, ישראל גלילי ואישיים נוספים נטלו חלק בהתאם לצורך.