מניעיה העיקריים של מצרים לפתיחה במלחמה מול ישראל באוקטובר 1973 "- עבודת סמינר במסגרת הקורס "הסכסוך הערבי- ישראלי"

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2009
מספר מילים 7303
מספר מקורות 26

תקציר העבודה

תוכנית לימודים לבכירים לתואר שני בלימודי המזרח התיכון בן זמננו "מניעיה העיקריים של מצרים לפתיחה במלחמה מול ישראל באוקטובר
1 973 " עבודת סמינר במסגרת הקורס "הסכסוך הערבי- ישראלי" סמסטר ב' יוני 2009
ראשי פרקים
1 .      מבוא -עמ'
3 -4
2 .      פרק א': המאבק הישראלי- מצרי, סקירה היסטורית -עמ' 5-8
3 .      פרק ב': הרצון המצרי למחות את מפלת 1967 -…עמ' 9-11
4 .      פרק ג': הרצון להשיב נכסים אבודים- חצי האי סיני .עמ' 12-15
5.      פרק ד': המלחמה כאמצעי להשגת הישגים במישור המדיני- פוליטי–עמ' 16-21
6 .      פרק ה': מלחמת אוקטובר 1973 בראייתו של סאדאת –.עמ' 22-26
7.      סיכום .עמ'
2 7-28
8 .      ביבליוגרפיה -..עמ'
2 9-31
תקציר הסיכסוך הערבי ישראלי בעבודה זו אנסה לבחון מה היו המניעים האמיתיים שהובילו את מצרים, בראשותו של נשיאה אנואר סאדאת, לפתוח במלחמת אוקטובר 1973, הלא היא מלחמת יום הכיפורים. שאלת המחקר, הנגזרת מנושא העבודה, עלייה אנסה לענות היא, "האם מצרים פתחה במלחמה כנגד ישראל, באוקטובר 1973, כדי למחות את מפלתה הצבאית במלחמת ששת הימים ב-1967, או שמא היו מניעים אחרים ברקע ההחלטה ליציאה למלחמה ?
כדי לענות על שאלת המחקר אסקור בראש ובראשונה את תולדות המאבק הישראלי- מצרי. בהמשך אעסוק ברצונם של המצרים למחות את מפלתם הצבאית מול ישראל במהלך מלחמת ששת הימים ב-1967. בחלקה השלישי של העבודה אציג את סוגיית חצי האי סיני, כיבושו על ידי ישראל והשפעת כיבוש זה על המצרים. בהמשך, אנסה לבחון את התפיסה כי המלחמה מהווה אמצעי להשגת הישגים במישור המדיני- פוליטי. כמו כן, אציג את המלחמה בראייתו של נשיא מצרים סאדאת, ולבסוף, אסכם את העבודה, אציג את מסקנותיי ואנסה לענות על שאלת המחקר שהצגתי בפרק המבוא. השערת המחקר שלי, ביחס לשאלה שהצגתי בפרק זה, היא כי מצרים בחרה להתמודד עם ישראל בשדה הקרב בשנת 1973 כדי למחות את מפלת מלחמת ששת הימים שפגעה קשות במורל המצרי בפרט ובמורל ערבי בכלל. בנוסף לכך, נראה כי מצרים החליטה לבחור בשדה המלחמה בכל הקשור ליחסים בינה לבין ישראל כיוון שסברה, לפחות עד למלחמת יום הכיפורים, כי היא יכולה לישראל. החומר העיוני שבאמצעותו אנסה לענות על שאלת המחקר שהוצגה כאן כולל, בין השאר, עדויות מקור ועדויות משנה. חומרים אלו כוללים הצהרות ואמירות מפיהם של בעלי עניין ואנשי צבא, הן מצריים והן ישראלים, שעסקו בנושאים המשיקים לנושא בו עוסקת עבודה זו. בנוסף, אציג חלקים ממסמכים מסווגים שהולבנו ברבות השנים ואת תפיסותיהם ודעותיהם של חוקרים שונים שעסקו בנושאים הקשורים ביחסי ישראל ומצרים.