היחסים בין לאומיות לאזרחות במדינת ישראל "לאומיות" היא זן של אידיאולוגיה פוליטית, המתקיימת בקבוצה השואפת בהכרח לקיום שלטון עצמי. זוהי דרגה גבוהה של שייכות לפרטים בקבוצה בעלי מאפיינים זהים להם ומובדלים מקבוצות אחרות, כמו מוצא אתני, דת, תרבות ועוד. האמונה הקבוצתית היא כי הגשמתה האמיתית והתכליתית תתבטא רק בקיומה של מדינה עצמאית, המבטאת את הזכות להגדרתם העצמית. ה"לאומיות" היא למעשה תודעת הקבוצה, והיא חיונית לזהותו של הפרט. מבחינה משפטית, "לאומיות" היא סטטוס של חברים החיים רשמית יחד כקבוצה בארץ מסויימת. ההיבט הזה מוביל אותנו אל מושג ה"אזרחות".
"אזרחות" היא מצב משפטי של השתייכות למדינה מסויימת. האזרחים הם שותפים במערכת הפוליטית, הכוללת מערכת מוגדרת של זכויות וחובות. כלומר, המושג "אזרחות" מציין רישום פורמלי של היחסים בין המדינה והתושב. אם כן, לפי ההיגיון הישר, "לאומיות" קודמת ל"אזרחיות" ולפי התהליך הטבעי זו תנבע ממנה. עם זאת, קיימים מקרים היסטורים בהם "אזרחות" קדמה ל"לאומיות" (אם בכלל הצליחה זו להיווצר), למשל במדינות …
**ללא מקורות