המחלקה לניהול וכלכלה החוג לחשבונאות סמינריון בחשבונאות ניהולית מתקדמת לחשבונאים תאריך הגשה: 15.11.10 תקציר מנהלים עבודתי היא מחקר תיאורטי הבוחן האם ישנה דרך נוספת כמקור לקבלת החלטות ולצפיית העתיד להתרחש, מלבד המודלים הרציונאליים.
המחקר בדק את יכולותיו של האדם כסטטיסטיקן אינטואיטיבי, את המצבים בהם רצוי לשלב תהליכים אינטואיטיביים, את המכניזם בו פועל תהליך עיבוד המידע האינטואיטיבי, ולסיום את קיום הצורך בשילוב האינטואיציה כחלק מתהליך הלימוד בהכשרת מנהלים.
עבודתי חוקרת את התהליך ממנו "בורחים" הן מקבלי ההחלטות הצעירים יותר והן בתי הספר המלמדים ניהול.
המחקר בא להאיר אור על מהו תהליך קבלת החלטות אינטואיטיבי, ולהמליץ האם רצוי להשתמש בו, כאשר במידה והתשובה חיובית, מתי.
על מנת לבחון את השערות המחקר ולהסיק מסקנות, נעשה שימוש במגוון המאמרים השונים בנושא, אשר בחנו את היתרונות ואת החסרונות בשימוש אינטואיטיבי בתהליך קבלת ההחלטות. התוצאות הצביעו על כך שביצועיו של האדם כסטטיסטיקן אינטואיטיבי טובים למדי, אך עם זאת, עלול לבצע טעויות הנובעות מן התהליכים ההיריסטיים השונים, שישנם מצבים שבהם יהיה כדאי לשלב את התהליכים האינטואיטיביים בקבלת ההחלטות, שהמכניזם שבו פועל תהליך עיבוד המידע וההחלטה האינטואיטיבי שונה מתהליך קבלת ההחלטות הרציונאלי, ושיש לפתח מודעות אינטואיטיבית בלימודי הניהול. על אף תוצאות חיוביות אלה, אין התורה הזאת מיושמת. בלימודי הניהול עדיין בוחרים ללמד רק את התהליך הרציונאלי בקבלת ההחלטות, מנהלים ממשיכים להתעלם מ"תחושות הבטן" שלהם, ארגונים מקיאים מנהלים אשר יכשלו בשל שימוש באינטואיציה בעת קבלת ההחלטות. ישנו צורך במחקר אשר יבחן לעומקו של עניין, מה יהיו התוצאות וההשלכות של השמת הדגש בארגון על שימוש בתהליכים אינטואיטיביים. האם הדבר יפגע בערך החברה או ישיאה.
  תוכן עניינים
מבוא
4
הקדמה:
אי-ודאות מהי?
5
חקר החשיבה בתנאי אי ודאות
6 קבלת החלטות בתנאי אי ודאות 7
שאלת המחקר 9
השערות המחקר
1 0 השערה 1:
דיון
1 2
מסקנה
1 5
השערה 2:
דיון
1 7
מסקנה
2 0 השערה 3:
דיון
2 2
מסקנה
2 4
השערה 4:
דיון
2 6
מסקנה
2 8
סיכום
3 0 ביבליוגרפיה
3 2
מבוא
נושא קבלת ההחלטות נדון בתחומים רבים, החל במתמטיקה וסטטיסטיקה, דרך כלכלה ומדעי המדינה, וכלה בסוציולוגיה ופסיכולוגיה. חקר ההחלטות נוגע בשאלות נורמטיביות ובתיאוריות כאחד. הניתוח הנורמטיבי עוסק בטבעה של הרציונאליות ובהיגיון של קבלת החלטות. הניתוח התיאורי, לעומת זאת, עוסק באמונות ובהעדפות של אנשים כפי שהן במציאות, ולא כפי שהן צריכות להיות. קבלת החלטות היא תהליך ניהולי שמהווה חלק אינטגראלי מעבודתו של המנהל. החוקרים השונים גורסים כי תהליך קבלת ההחלטות בתנאי אי ודאות אמור להיות מבוסס על תהליכי עיבוד מעמיקים ורציונאליים אשר יאפשרו לקבל החלטות מושכלות. כמו כן, בבתי ספר לניהול, לומדים על תהליכי קבלת החלטות כאשר הבסיס הרצוי לכל החלטה הינו זיהוי החלופות האפשריות, הערכת הסיכויים והסיכונים, ניתוח התוצאות הסופיות ושקלולן על סמך עיקרון כלשהו, כגון השוואה של תוחלת התועלת, כדי לבחור בדרך האופטימאלית.
אך השאלה הנשאלת הינה האם זוהי הדרך היחידה והטובה ביותר לקבלת החלטות? או , שמא יש מימדים אחרים או אופציות נוספות כמקור לקבלת החלטות ולצפיית העתיד להתרחש.
מטרת העבודה היא להכיר מימד אחר, אופציה נוספת כמקור לקבלת החלטות – האינטואיציה. West, כתב כבר בשנת 1951: "האדם המודרני חונך להזניח את רגשותיו לבוז להם, ולשים את כל מבטחו במוחו. הבעיה של האדם המערבי היא החיץ שנוצר בין מוחו לשאר חלקי גופו. הרשינו לחשיבה השכלית להתפתח ולהשתלט על חיינו מעבר לכל יחס לחוכמה האינטואיטיבית".
בעבודה בחנתי את יכולותיו של האדם לתפקד כסטטיסטיקן אינטואיטיבי, את המצבים בהם רצוי לשלב תהליכים אינטואיטיביים, את המכניזם בו פועל תהליך עיבוד המידע האינטואיטיבי, ולסיום, את קיום הצורך בשילוב האינטואיציה כחלק מתהליך הלימוד בהכשרת מנהלים. בעבודה סקרתי את הדעות הנוגעות לשאלה, האם ככל שחברה תיטיב להכיר את האינטואיציה ולנצל את יתרונותיה, תצליח להביא לקידום מטרותיה, לקבלת החלטות טובות ואיכותיות יותר, כך שבסוף התהליך תביא לתוצאות טובות יותר, תמקסם את רווחיה ותשיא את ערכה לבעלי המניות. האם שימוש באינטואיציה מומלץ לפי אותם דעות ואם לאו, כאשר במידה וכן, באיזו מידה.
·