עבירות מס כעבירות מקור?(ציון 95)

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 12034
מספר מקורות 36

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא
–…4-5
פרק 1 – מונחי בסיס -.6-8
         1.1 מהי הלבנת הון?
.6
         1.2 חוק איסור הלבנת הון -6-7
         1.3 מהי עבירת מקור? –…
7
         1.4 מהי עבירת מס?
7-8
         1.5 חילוט
8
פרק 2 – ההסדר בישראל 9-20         2.1 קיום הפרדה בין עבירת מס לעבירת מקור -..9-12
        2.2 פערי ענישה בין עבירות מס לעבירות מקור -.12-14
        2.3 השוני והדמיון בין עבירת מס לעבירת מקור -14-16
               2.3.1 עבירות מס-גביה באמצעות הליך אזרחי עבירות מקור-גביה                      באמצעות חילוט -…
14
               2.3.2 עבירת מס-גילוי מרצון עבירת מקור-פטור מאחריות פלילית …14-15
               2.3.3 עבירת מס-תשלום כופר עבירת מקור-עיצומים כספיים –..15
               2.3.4 עבירות מס-כפיפות לדין פלילי בישראל עבירות מקור-ללא הגבלת טריטורה                        בנוסף-הבדלי התיישנות –..15
              2.3.5 הקמת המוסד להחלטות מיסוי 15-16
       2.4 הרציונאל שעמד בבסיס חוק איסור הלבנת הון -16
      
2 .5 הפרדה ומסר בצידה? -…16-17
       2.6 השימוש במאגר המידע בגין דיווחים שהתקבלו לפי חוק איסור הלבנת הון לשם              חקירת עבירות נוספות -.18-20 פרק 3 – משפט משווה ..21-26
3 .1  הלבנת הון בארצות הברית ..21
      3.1.1 רמת הענישה בישראל לעומת ארה"ב -..21-22
      3.1.2 היקף עבירות המקור בישראל לעומת ארה"ב 22
      3.1.3 דיווח בגין פעולות חריגות –.23
            3.1.4 הגופים החייבים בדיווח –.23-24
            3.1.5 השימוש במאגרי מידע –…24-
5             3.1.6 תפקידי הרשויות לאיסור הלבנת הון —
5 פרק 4- הרחבה (דבר מה נוסף) …26-36
      4.1 הצדקת ההסדר הקיים-הרקע לחקיקת חוק איסור הלבנת הון תוך ביצוע             הפרדה בין עבירות המקור לעבירות המס וההשלכות לכך .26-30       4.2 הצעה חלופית-ביצוע שינוי בחוק תוך הכנסת חלק מעבירות המס לקטגוריה             של עבירות מקור אשר כפופות לחוק איסור הלבנת הון -30-31
      4.3 סקירה היסטורית/התפתחותית -..32-35
     4.3.1 המצב המשפטי בישראל עד שנת 2000 ללא חוק איסור הלבנת הון– 32-33
           4.3.2 תיקונים בנוגע לרשויות המס בהתאם לתזכיר חוק איסור הלבנת                      הון התשס"ג
2 003 …33-34
          4.3.3 תזכיר מתוקן לתיקון חוק איסור הלבנת הון התשס"ו 2006 –34
          4.3.4 צו איסור הלבנת הון (שינוי התוספת הראשונה לחוק) התשס"ט 2009–35
פרק 5- ההצדקות להסדר הקיים או לביקורת 36
סיכום –37
ביבליוגרפיה –…38-39
מבוא
עבירות מס, עבירות "מקור", הלבנת כספים וכסף שחור, מה עומד מאחורי המושגים הללו? מתי הלבן הוא שחור ומתי השחור הופך ללבן? מי מאיתנו לא מכיר את בעל המכבסה השכונתי שעובד רק במזומן, או את המוסכניק שנותן שירות בלי להוציא קבלות ומתייחסים להתנהגותו במשיכת כתף. לעומת זאת, כשאנו פותחים בבוקר את העיתון ומידי פעם מגיחות ידיעות על עבריין תורן שנחשד בעבירות של איסור הלבנת הון אנו מצקצקים בלשוננו ורק אז ממשיכים הלאה. לכאורה, זה עבריין וזה עבריין, מה הופך עבירה אחת לחמורה יותר מהשנייה? מה מקור ההבדל בין עבירות מס לעבירות של חוק איסור הלבנת הון? מה ההשלכות מהבדלים אלו? מהי עבירת מקור? האם עלינו להתייחס לעבירות מס כעבירות מקור?
חוק איסור הלבנת הון נחקק בשנת 2000. החוק נחקק במטרה לאסור על ביצוע פעולות של הלבנת הון, או פעולות של סיוע להלבנת הון, וכן להטיל חובות דיווח מוגברות על תנועות הון.
החוק מטיל סנקציות חמורות וכבדות, ביניהן עונשי מאסר, קנסות כבדים, ואפשרות לחילוט רכוש הקשור לעבירות הלבנת ההון.
הרעיון שבבסיס החוק הינו: עשיית פעולה ברכוש שמקורו בפעילות עבריינית, או שקשור לפעילות עבריינית, כאשר מטרת הפעולה הינה הסתרת מקורו של הרכוש, זהות בעליו, וכל פעילות בו, מהווה עבירה על החוק. אלא, שלא כל פעילות בלתי חוקית שבמסגרתה הושג רכוש הינה הלבנת הון. הכוונה היא לפעילות בלתי חוקית שיש בה ביצוע של אחת מהעבירות המנויות ברשימת העבירות המנויות בתוספת הראשונה לחוק. עבירות אלו מכונות "עבירות המקור".
רשימת עבירות המקור שבתוספת הראשונה לחוק כוללת בתוכה סוגים שונים של עבירות, שכולן נוגעות בתחומים של פשיעה חמורה – סמים, זנות, הימורים ופעילות טרור. כלומר, מדובר בעבירות בדרגה חמורה ביותר המאפיינות בדרך כלל פעילות של ארגוני פשיעה.
כשנחקק חוק איסור הלבנת הון, הוחלט על ידי המחוקק שלא להכניס את עבירות המס לרשימת עבירות המקור. בדיונים בוועדות הכנסת הודגש בפירוש בידי מנסחי החוק, כי מטרת החוק הינה מלחמה בעבירות חמורות ביותר, ולא בהעלמות מס. על אף שלהעלמות המס יש השלכות שליליות רבות, הוחלט כי חוק איסור הלבנת הון אינו הדרך הראויה לטיפול בנושא.
בשל ההחלטה המפורשת מבחינת המחוקק שלא לכלול העלמות מס בין עבירות המקור, שהן עבירות שהשימוש ברווחים מהן מהווה הלבנת הון, יכולנו לחשוב כי העלמות מס והלבנת הון הם תחומים נפרדים שאין כל קשר ביניהם.
המציאות מוכיחה, כי מדובר במסקנה שגויה – כיוון, שלמרות שעבירות המס אינן כלולות ברשימת עבירות המקור, יש לבדוק היטב אם פעולת העלמת הכספים אינה כרוכה בעבירה אחרת שכן כלולה ברשימת עבירות המקור.
רשימת עבירות המקור המפורטות בתוספת הראשונה לחוק, כוללת מלבד עבירות של סמים, זנות, הימורים וכד', גם עבירות כמו: זיוף, מרמה, קבלת דבר במרמה וכד'. עבירות כאלה הן עבירות שמי שמעלים כספים ממס הכנסה מבצע אותן, לפעמים בלי לשים לב.
כך קורה, שבדרך עקיפה, עבירות המס נכנסות לתחולתו של חוק איסור הלבנת הון למרות מטרתו המוצהרת של החוק –  המלחמה בארגוני הפשיעה, סוחרי הנשים, סוחרי הסמים וכד'. היום, מדברים כבר במפורש על הכנסת עבירות המס לרשימת עבירות המקור. בעבודה זו נראה את הדרך שעשו עבירות המס מאי הכללתן כעבירות מקור בתוספת הראשונה, דרך המצב שבו נוצרו סדקים בקביעה הנ"ל, ועד היום, שמדובר במטרה מפורשת והכוונה היא לצרף את פקודת מס הכנסה לחוק איסור הלבנת הון.
העבודה כוללת חמישה פרקים שדרכם נבחן את השאלה מדוע בוצעה הפרדה בין עבירות המס לעבירות המקור כשנחקק חוק איסור הלבנת הון? כיצד בתי המשפט מתייחסים להפרדה הנ"ל? ומדוע כיום רוצים לערוך שינוי בחוק ולכלול את עבירות המס ברשימת עבירות המקור? האם נכונה מגמה זו?
נפתח בפרק  1 שבו נפרש מושגים בסיסיים הקשורים לחוק איסור הלבנת הון שיהוו רקע כללי. בפרק 2 נתאר את ההסדר בישראל כשבמרכזו ההפרדה שנעשתה בין עבירות המס לעבירות המקור. בפרק זה נבחן פסקי דין שבהם בתי המשפט כוללים את עבירות המס כחלק מעבירות המקור על ידי שימוש בסעיף סל (עבירות "מרמה") והאם שימוש כזה הוא ראוי לאור עקרונות החוקיות, ועקרונות מחוקי היסוד. בהמשך נעמוד על ההבדלים המהותיים שבין עבירות המס לעבירות המקור כשבמרכזן פערי הענישה, ההליכים האזרחיים והפליליים שננקטים בגינן, כפיפותן לדין החל עליהן וכד'.
בנוסף, נבחן גם את הרציונאל שעמד בבסיס חוק איסור הלבנת הון, את השאלה האם ההפרדה בין סוגי העבירות לא נותנת מסר של עבירות חמורות יותר ועבירות חמורות פחות, ואת השימוש במאגר המידע שהורה החוק הישראלי להקים – נראה אם שימוש במאגר כזה יכול לשמש ככלי לשם חקירת עבירות נוספות. בפרק שלוש נפנה לערוך השוואה מול ארה"ב ונבחן את ההבדלים בגישות לחוק בין שתי המדינות, בפרק ארבע נבחן את הרקע לחקיקת חוק איסור הלבנת הון תוך ביצוע הפרדה בין עבירות המקור לעבירות המס ומה ההשלכות לכך. אחר כך ננסה לתת הצעה חלופית למצב שבו החוק חל כיום, ואז נערוך סקירה היסטורית למצב המשפטי בישראל לפני חקיקת חוק איסור הלבנת הון, והשינויים והתיקונים שבוצעו בו, גם מבחינת המערכת הבנקאית.
בפרק חמש נבחן את ההצדקות להסדר הקיים או לביקורת, ולבסוף, נערוך סיכום ונסיק מסקנות.
המצב המשפטי החל כיום לא כולל את עבירות המס כחלק מעבירות המקור, האם אנו עומדים בפני עידן חדש שבו עברייני מס יועמדו בשורה אחת עם ראשי ארגוני הפשע בארץ?