תוכן עניינים
מבוא –…3
פרק
1 : תכנית ויסקונסין 5-8
פרק
2 : קבוצת האינטרסנטים -..9-11
פרק
3 : קבוצת המפלגות 12-15
פרק
4 : קבוצת הבירוקרטים -…16-17
פרק 5: קבוצת דעת קהל 18-19
סיכום –..20-21
ביבליוגרפיה …22
מבוא
יותר מכל תוכנית חברתית אחרת בישראל בשנים האחרונות, הצליחה "תוכנית וויסקונסין" לעורר ויכוח ציבורי נוקב. לתוכנית, המופעלת מאז שנת
2 005 במספר מקומות בארץ, מטרה ברורה וחד משמעית: להעביר חלק מהאנשים החיים בעוני מהישענות על קצבאות הביטוח הלאומי אל שוק העבודה.  זאת, מתוך תפיסה הנותנת עדיפות לפרנסה המושגת במסגרת שוק העבודה, על פני קצבאות כמקור הכנסה עיקרי של אנשים בעלי כושר עבודה.
משאומצה, הייתה תוכנית וויסקונסין לאחת מתוכניות הדגל של ממשלות ישראל בכל הקשור להתמודדות עם עוני ומצוקה. יחד עם זאת, עוד לפני שהופעלה, בדיונים הארוכים אודות מאפייניה, היא הפכה יעד לביקורת חריפה מצד גורמים פוליטיים, ארגונים חברתיים וחלק מאוכלוסיית היעד שלה, על אף הפולמוס הציבורי החריף שעוררה,  המאפיינים של תוכנית וויסקונסין ותוצאות הפעלתה אינם נהירים לרבים, הן בקרב תומכיה והן בקרב המתנגדים לה. ההתנגדות לתוכנית החלה הרבה לפני שהתוכנית הופעלה הלכה למעשה.  בפועל, ההתארגנויות של ארגונים חברתיים שונים, המתנגדים לתוכנית, החלו עוד בעת הקמת ועדה ראשונה לתוכנית הניסוי בשנת 2000.  ניכר כי חלק מההתנגדות והביקורת ביחס לתוכנית קשור לאופן הפעלתה הלכה למעשה. כפי שמעידים דו"ח מבקר המדינה בעניין זה, וכן דיווחים בעיתונות ועדויות של משתתפים. ברור כי הפעלת התוכנית, במיוחד במהלך השנה הראשונה לניסוי, התאפיינה לעיתים קרובות בכשלים מגוונים.  הכשלים הללו נבעו בחלקם מחוסר התאמה בין מאפייני התוכנית, צורכי המשתתפים ומגבלות שוק העבודה. חלק מהכשלים נבעו, ככל הנראה, גם מיכולת מוגבלת של מפעילי המרכזים והמנהלים לגבי היעדים התעסוקתיים, אשר טיפלו בפועל במשתתפים.
סיבה מהותית יותר לכשלים של התוכנית והביקורת הציבורית כלפיה קשורה לכשלים בתכנון.  אלה קשורים, ראשית כל, לעובדה שהוחלט להפקיד את הפעלת התוכנית בידי חברות הפועלות למטרות רווח, ולתגמל אותן בעיקר בתמורה לצמצום מספר מקבלי קצבאות ושילובם בשוק העבודה.  דבר זה הביא לכך שהחברות הללו פעלו להביא להצטרפות מהירה של משתתפים בשוק העבודה בלי שנעשו מאמצים מספיקים על מנת להבטיח כי המשרות יאפשרו שיפור לאורך זמן במצב התעסוקתי וברמת החיים.
מבקרי תוכנית וויסקונסין צודקים, ככל הנראה, במוטיבציה האידיאולוגית שעמדה מאחורי היוזמה להקמתה. הכשלים הרבים של התוכנית נובעים לא במעט מהיהירות שאפיינה את קובעי המדיניות, שעסקו בהקמתה ומהמטרות שהם ביקשו להשיג.  אולם, אין המניעים הללו צריכים, בהכרח, להוביל למסקנה כי עדיף היה אילו התוכנית לא קמה ויש לפעול לסגירתה. אמנם תוצאות הניסוי אינן חיוביות כולן, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי לא מעטים ממקבלי הבטחת הכנסה הסתייעו בתוכנית וויסקונסין על מנת להשתלב בשוק העבודה.  חלקם אף שיפרו את הכנסותיהם, ולו בגלל היקף המשרות שלהם. ייתכן והדבר יוביל בעתיד לקידום תעסוקתי.     העבודה הזו תדון בפוליטיקה הפנימית והשפעתה על החלטת ביטול תכנית ויסקונסין. אני אציג בעבודה 4 קבוצות משפיעות שהן :
1-      בירוקרטים
2 –      אינטרסנטים אידיאולוגים
3 –      מפלגות
4 –      דעת קהל ואדון באיזו דרכים השתמשה כל קבוצה כדי להשפיע על החלטת ביטול ויסקונסין.  שאלת המחקר היא: האם ההחלטה של הכנסת/ וועדת העבודה והרווחה מיום: 2.5.10 לבטל את תכנית ויסקונסין, למרות התנגדות האוצר, הושפעה ע"י גורמים שונים בפוליטיקה הפנימית במדינת ישראל?
  השערת המחקר: כן, ההחלטה של הכנסת/ וועדת העבודה והרווחה לבטל תכנית ויסקונסין מיום 2.5.10 הושפעה ע"י גורמים פוליטיים כמו בירוקרטים, מפלגות, אינטרסנטים ודעת קהל.