תחילת התפתחות הגרעין בישראל האופציה להתפתחות גרעינית בישראל עוררה התעניינות רבה. בן גוריון חשב על הרעיון של נשק גרעיני לישראל כבר מימיה הראשונים של מדינת ישראל אך רק במחצית שנות ה-50 החליט לקדם ברצינות את הרעיון. הוא האמין שישראל זקוקה לנשק גרעיני לביטחונה וכנשק של מפלט אחרון במקרה של מצב חירום קיצוני ויותר מכל, לצורכי שלום. (כהן, 2000). בשנת 1952 הוקמה הועדה לאנרגיה אטומית במשרד הביטחון והייתה לגורם המרכזי המפקח על כל הפעולות בתחום האנרגיה הגרעינית.
הפעילות בתחום המחקר הגרעיני הלכה והתרחבה במחצית הראשונה של שנות ה-50. סמכויותיה של הועדה היו בתחום הייעוץ והפיקוח. כך הלכה ונוצרה תשתית של אנשי מדע העוסקים בנושא זה שזו תנאי ראשון לכל מאמץ גרעיני מורכב יותר.
בעקבות כך נוצרו קשרים בין מכוני המחקר בישראל למכוני המחקר בצרפת. כך החלו הקשרים בין הממסד הישראלי לבין הממסד הבטחוני הצרפתי. צרפת נתפסה כמקור הראשי של סיוע גרעיני לישראל. יחסים אלה צברו תאוצה באמצע שנות ה-50 והפכו אינטנסיביים יותר. (עברון, 1987).
מדינה נוספת שעזרה לישראל במערך האטומי שלה היתה ארצות-הברית אשר נתנה לישראל את הכור הגרעיני הראשון שלה במסגרת הסכם שנחתם בשנת 1955 ובהמשך השנים היא ספקה לה הדרכה ראשית בפעולותיה הגרעיניים (ג'עבר,
1 972). הסכם זה נחתם בין שגריר ישראל בוושינגטון, אבא אבן, לבין הנציג האמריקני הראשי של "אטום לצרכי שלום", מורהד פטרסון. יש …
תפיסת הביטחון של ישראל- מבחן בית תאריך הגשה: 29.6.08
סמסטר ב'