הפרטת בתי סוהר בראי האמנה החברתית תוכן עניינים
  הפרטת בתי סוהר בראי האמנה החברתית.. 1
תוכן עניינים.. 2
מבוא.. 4
מדוע לחקור את הפרטת בתי הסוהר דווקא דרך האמנה החברתית.. 4
פירוט חלקי העבודה.. 4
פרק ראשון – מהי הפרטה, הפרטת בתי סוהר. 6
הגדרה וטיעונים.. 6
בתי כלא פרטיים מוקדמים.. 6
הפרטת בתי כלא. 7
מודלים להפרטה.. 7
סקירה היסטורית של הפרטת בתי סוהר. 10 הצעדים הראשונים של בתי סוהר פרטיים בארצות הברית.. 10 ביקורת על בתי סוהר פרטיים בארה"ב. 10 ראייה משפטית על הפרטת בתי סוהר בעולם.. 11
סקירה כללית של הפרטת בתי סוהר בישראל. 12
העלאת הרעיון והצעת החוק. 12
העתירה.. 12
נקודות הזמן המרכזיות בפסיקה.. 12
סיכום.. 13
פרק שני – האמנה החברתית.. 14
הקדמה – האמנה החברתית בפילוסופיה היוונית.. 14
מהי האמנה החברתית?. 16
המצב הטבעי 17
תומאס הובס (1588 – 1651). 18
ביוגרפיה.. 18
המצב הטבעי 18
ביטול הצדק. 19
המצב המדיני 19
ג'ון לוק (1632 – 1704). 21
ביוגרפיה.. 21
המצב הטבעי – רציונאליזם ואלטרואיזם.. 21
מצב המלחמה.. 22
האמנה החברתית.. 23
ז'אן ז'אק רוסו (1712 – 1778).
5 ביוגרפיה..
5 המצב הטבעי
5 המצב המדיני 26
סיכום.. 28
פרק שלישי – חוקתיות הפרטת בתי כלא לאור האמנה החברתית.. 29
פגיעה בכבוד האדם.. 29
פגיעה בריבונות המדינה.. 30 הטלת עונש, ניהולו וחברה פרטית.. 31
ההפרטה בעיני האמנה החברתית.. 31
הפרטת בתי סוהר בעיני האמנה החברתית – רוסו 32
הפרטת בתי סוהר בעיני האמנה החברתית – לוק. 32
סיכום.. 34
ביבליוגרפיה.. 36
 מבוא
תהליכי ההפרטה העוברים על העולם אינם פוסחים גם על מדינת ישראל. בשנים האחרונות אנחנו עדים לתהליך שבו שירותים רבים במדינה עוברים הפרטה. תופעה זו אינה מדלגת על בתי הסוהר.
העבודה הזאת עוסקת בהפרטת בתי-כלא בראי האמנה החברתית. במהלכה, אנסה לפרט ולבאר את התהליך של הפרטת בתי הכלא, את המשמעות של תהליך שכזה עבור המדינה, תוך התמקדות בשאלה: האם הפרטת בתי הסוהר תואמת את רוח האמנה החברתית?
בנוסף, בעבודה הזאת אבחן את העמדות השוללות והמחייבות את ההפרטה. הכלי המרכזי שבו אעשה שימוש הוא האמנה החברתית. באופן כללי, האמנה החברתית הוא ההסכם, ה"חוזה", שמגדיר את תפקידה וחובותיה של המדינה כלפי אזרחיה ומה חובותיו וזכויותיו של האזרח כלפיה וכלפי עמיתיו האזרחים. ההסתכלות שלנו תהיה מנקודת מבט של מדינה מפותחת ודמוקרטית של המאה העשרים ואחת, למרות שאני עומד להשתמש במקורות פחות מודרניים. מדוע לחקור את הפרטת בתי הסוהר דווקא דרך האמנה החברתית הפרטה היא העברה (של עסק, תעשייה או שירות) מבעלות ושליטה ציבורית לפרטית. המדינה בעצם מעבירה חלק מעצמה לגוף פרטי. בתהליך הזה, המדינה למעשה מעלה שיקול תועלתני באומרה:
"אני לא מספיק יעילה בשביל לעשות את השירות הזה כרגע ולכן עדיף להעביר אותו לידיים פרטיות שיוכלו לנהל אותו יותר טוב ממני." ההפרטה מעוררת שאלות על תפקידה של המדינה, ומתי היא יכולה "לזנוח" את תפקידיה ולתת אותם לגוף חיצוני. ובאמת,יש דיון ספרותי רב בנושא הלגיטימציה של ההפרטה.
אבל כאשר מדובר בהפרטת בתי כלא, הדיון כבר עולה רמה אחת למעלה. הוא כבר לא עוסק בשאלות שתוהות אם המדינה יכולה להפריט שירות כזה או אחר המוגש לאזרחים, אלא האם המדינה יכולה להפריט את מאסר האסירים עצמם. כפי שאראה בפרק הראשון, יש ביקורת פרקטית רבה בנושא זה, אבל זה אינו הנושא העיקרי של העבודה. הנושא העיקרי הוא הביקורת התיאורטית על הפרטת בתי הסוהר. כאשר אנחנו באים לתהות האם פעולה של המדינה היא לגיטימית או לא, אנחנו צריכים לדעת מה הם הכוחות של המדינה עלינו, ולשם כך עלינו לדעת מאיפה הם באים – וזו היא הסיבה שבגללה בחרתי להסתכל על הפרטת בתי הסוהר דרך עיניי האמנה החברתית.
פירוט חלקי העבודה בחלקה הראשון של העבודה אסביר ואפרט מה היא הפרטת בתי-סוהר ומה מטרתה. בפרק זה אסביר על המודלים השונים של ההפרטה ועל הניסיון שנעשה בעולם עם ההפרטה עד עכשיו.
בחלקה השני אסביר על האמנה החברתית, על מהותה ועל המצב הטבעי שמוביל אליה. לשם כך אשתמש מעט בפילוסופיה יוונית ואגדיר את המושגים "מצב טבעי" ו"אמנה חברתית" (המובילה למצב המדיני).
לאחר מכן אפרט על האמנה החברתית והמצב הטבעי של שלושת ההוגים המרכזיים בנושא האמנה החברתית: תומס הובס, ג'ון לוק וז'אן ז'אק רוסו.
לאחר שהגדרנו את ההפרטה, נעבור לדיון בפרק השני עם האמנה החברתית. נצרך להגדיר אותה, ולבחור את ההגדרות שהכי מתאימות למדינה דמוקרטית ובייחוד למדינת ישראל כרגע.
לבסוף, אחרי שהגדרנו מה היא הפרטת בתי כלא ומה היא האמנה החברתית, אבחן בפרק השלישי נבחן את מידת ההתאמה ביניהם ובמקומות שבהם הם סותרים אחד את השני ובמקומות שהם מתאימים זה לזה.
המקורות העיקריים בהם אעשה שימוש הם:
ג'ון לוק, על הממשל המדיני, מאגנס, 1948.
תומאס הובס, לוויתן, מרכז שלם, 2009.
ז'אן ז'אק רוסו, האמנה החברתית, מאגנס, 1931.
אבינרי שלמה, רשות הרבים, הוצאת הקיבוץ הארצי, 1969.