שאלת המחקר – האם ומהם השינויים בעקבות כשלון המרד ? בשנת 70 לספירה התרחש חורבן בית שני ע"י הרומאים, בראשות אספסינוס קיסר ושליחו טיטוס, שהחריב את המקדש. מנהיג העם היה רבן יוחנן בן זכאי, אשר שימש כמחליף זמני לשושלת הנשיאות של הלל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי העביר את ההנהגה מירושלים ליבנה, תיקן תקנות ושמר על הגחלת עם הצפייה למהרה יבנה המקדש. לאחר כשישים שנה שבה ועלתה הציפייה להמשך התקווה ולהצלחת מרד בר כוכבא ( 132 – 136 לס' ). ציפיות רבות היו עם פרוץ מרד בר כוכבא, שעיקרן לחולל את הגאולה, כדברי רבי עקיבא המובאים בירושלמי מסכת תענית פרק ד דף סח טור ד /ה"ה תני ר' שמעון בן יוחי: עקיבה רבי היה דורש "דרך כוכב מיעקב" דרך כוזבא מיעקב, רבי עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר: דין הוא מלכא משיחא. אמר ליה רבי יוחנן בן תורתא: עקיבה יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא. ואכן רבי יוחנן צדק, ואילו רבי עקיבא ורוב חכמי ישראל שהלכו בשיטתו נחלו כישלון חרוץ. המרד נכשל ותוצאותיו היו טראגיות לעם ישראל. כישלון המרד גרר את החורבן הטוטאלי של ביתר, הרס עשרות כפרים ביהודה ועשרות, ואולי מאות, אלפי הרוגים.
וכך כתב ההיסטוריון הרומאי, קסיוס דיו חמישים מצודות הושמדו, תשע מאות שמונים וחמישה כפרים נחרבו, חמש מאות שמונים אלף איש נהרגו, את מספר המתים ברעב ובמחלות בכלל לא ניתן לשער…  מיד לאחר שנתחוורו התוצאות האיומות, החל תהליך שיקום האומה ועיצוב פני שארית הפליטה, זאת ע"י חכמי ישראל הנותרים. שאלתי היא, האם תהליך השיקום לאחר מרד בר כוכבא היה זהה לתהליך שערך רבן יוחנן בן זכאי לאחר חורבן הבית השני וכישלון המרד הגדול, או שהיו לו מאפיינים אחרים? האם חכמי ישראל הסיקו מסקנות חדשות, ביקורתיות? האם הם הפיקו לקחים ממה שאירע, האם חל שינוי בכיוון הרוחני בעקבות המאורעות עם תובנות חדשות, ומכאן שהיה עליהם לנקוט בכיוונים חדשים בהבנת דרכי האלוקים, וכן בהנהגת העם, או שהם לא שינו כלום בתפיסותיהם, אלא קיבלו את הדין באהבה, והסבירו כי "כך עלה לפני המקום", ומכאן שלא נדרש מהם לשנות את דרך חשיבתם התורנית הקודמת שהובילה למרד. מה היה האפיון של פעולות השיקום? במה היא התרכזה? האם ומהם השינויים שהתחוללו בעיקר במישור הרוחני, השקפתי של החכמים? בעבודתי זו אתייחס לתוצאות הרוחניות – דתיות, ולמסקנות שעולות מכך. בס"ד תוכן שאלת המחקר מבוא המרד וכישלונו יחס חכמי ישראל לרומי  לקח פוליטי מעבר חכמים לגליל וחידוש הסמיכה תקנות אושא – מבט חברתי הפצת תורה ריחוק מציפייה לגאולה מידית יצירת קהלא קדישא בירושלים – קהילה נורמאלית פדיון שבויים שמירה על הקרקעות ותקנות לטובת כלכלה הקלות בשמירת שביעית מרכזיות ארץ ישראל לשמא ייבנה המקדש – האם חוששים?
סיכום ומסקנות בביליוגרפיה