ציון הסמינר 90 תוכן העניינים
מבוא
מבוא תיאורטי – דיון בגרעין ובגבולות הדיון הציבורי במשטר דמוקרטי 5
פרק 1 – הרתעה מהי ? -..10 ניסיון ללמוד ולהבין את השפעת הנשק הגרעיני על אורחות התקופה והמערכת              הבינלאומית.
פרק 2 – דוד בן גוריון והאופציה הגרעינית
1 963 – 1948 -15
             א. משברים ומחלוקות מבית – היבט מדעי –…20              ב. משברים ומחלוקות מבית – היבט פוליטי –.22
             ג. משברים ומחלוקות מחוץ …
5 פרק 3 – הוועדה לאנרגיה אטומית -.33
פרק 4 – הדילמה הגרעינית של ישראל              א. העמדה הערבית 36                        ב. "פצצה במחסן" – משמעויות ושימושים –40              ג. נשק גרעיני במזרח התיכון 42
סיכום 45
נספחים –..48
הערות –…52
ביבליוגרפיה -55
מבוא
עבודה זו מוקדשת לנושא מדיניות הגרעין של ישראל, ולתפיסת עולמו הביטחונית- מדינית של העומד בראשה בתקופה הנידונה, דוד בן גוריון, אשר עיצבה את השקפותיו והחלטותיו והביאה אותו לידי הבנה כי האופציה הגרעינית הינה מרכיב בעל חשיבות אסטרטגית לאומית מדרגה ראשונה, לביטחונה של מדינת ישראל, ולשם כך היה מוכן לשים את כל יהבו. לכן, בכדי לחשוף ולקלף את המניעים המקופלים בסיפור " הפצצה", אני ארחיב, ובנוסף לפרק שיוקדש למאבקו של בן גוריון להגשמת חזונו, אוסיף פרקים אשר יעסקו בנושאים כגון : הרתעה, השפעת הנשק הגרעיני מבחינה גלובלית בינלאומית וכן יכולת ומשמעות המכה השנייה בהקשרה למאזן האימה. פרק נוסף יוקדש לוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל – היסטוריה ומשמעותה בהקשר הישראלי, ופרק אשר יעסוק בדילמה הגרעינית של ישראל וידון בהיבטים שונים כגון : העמדה הערבית, הרתעה ישראלית, משמעותה של "פצצה במרתף" ומהי המשמעות של הכנסת נשק גרעיני למזרח התיכון. לכל אלה יקדים פרק אשר יעסוק בגבולות הדיון הציבורי במשטר דמוקרטי ונושא חופש העיתונות.
נושא העבודה שבחרתי והסיבה לבחירתו היו הרצון לנסות ולהבין מה הביא את מנהיג המדינה בתקופה הנידונה, דוד בן גוריון, להגיע להחלטה אסטרטגית, חשובה, קריטית, קיומית ואפילו אוסיף חצופה, שמדינת ישראל צריכה לשאוף ולפעול בעזרת כל משאביה ובכל דרך אפשרית על מנת להגיע ליכולת גרעינית. יכולת שתפצה, אליבא דה בן גוריון,  על נחיתות כמעט בכל פרמטר אפשרי, בין אם טריטוריאלי, דמוגראפי, צבאי, כלכלי ואף מדיני.
דוד בן גוריון היה מודע לזעירותה ופגיעותה של המדינה מצד אחד, ולרגשות העולם הערבי ומנהיגיו מצד שני, נושא אשר אעסוק בו בהרחבה בעבודתי, וידע כי כל מנהיג ערבי, רציונאלי לשיטתו, אשר קם בבוקר ורואה על המפה את מדינת ישראל הקטנה, מדינה אשר שוכנת בלב אוקיאנוס ערבי מוסלמי רחב ידיים, לא ישקוט עד שיצליח לגרש ממנה את ה"ישות הציונית" אשר החליטה להקים לה מדינה באזור לא לה.
על רגשות עזים אלו אפשר להוסיף את העלבון הצורם, הבלתי נתפס והבלתי נסלח, לדידם של הערבים, שבהפסד מלחמת השחרור. מונח בעייתי בפני עצמו, כי מאחר והטרמינולוגיה היא בעיני המתבונן, אזי מהצד הישראלי מלחמה זו וודאי תקרא "מלחמת השחרור" או "מלחמת העצמאות", מאחר ושחררנו את המדינה משליטה ערבית והכרזנו על עצמאותנו, אך מהצד הערבי זוהי בעצם תחילתו של הכיבוש הישראלי דה פקטו, או יום "הנכבה" [ שואה ] עבור הפלסטינאים. לנושא מורכב זה לא אכנס בעבודתי.
בן גוריון נחשף לראשונה לנשק הגרעיני במלחמת העולם השנייה בה ראה את כמות ההרס והנזק שזרעו שתי פצצות בהירושימה ונגסאקי, אבל יותר מכל הבין בן גוריון את אפקט ההרתעה, האימה והרושם האדיר אשר מדינה המחזיקה בנשק זה יוצרת כלפי חוץ.
בן גוריון החל בניסיונות להגיע לאופציה גרעינית כבר במלחמת השחרור, יחד עם פרופ' ארנסט דוד ברגמן לימים ראש הוועדה לאנרגיה אטומית. במהלך תקופה זו ועד לעת בה לישראל הייתה היכולת לייצר ולהפריד פלוטוניום לייצור צבאי והקמת הכור הושלמה, היה צריך בן גוריון לעמוד בפני לחצים והתנגדויות מסיביות ביותר הן מחוץ שכללו הפעלת מכבש לחצים מהקהילה הבינלאומית ומעצמות העל בראשן, והן מבית שכללו התנגדויות של קהילת המדענים, מצד אחד, שלא האמינה בפרויקט ואף חששה שייבלע את כל התקציבים והמשאבים שיופנו למדע, ומצד שני התנגדויות מהקולגות הפוליטיות,  אשר היו חסרים את החזון והתעוזה שאפיינו את בן גוריון, וחששו שפרויקט זה גדול בכמה מידות על המדינה הצעירה שזה עתה קמה ורגליה עדיין אינן חזקות דיין בכדי לשאתה, מדינה אשר קולטת עלייה מאסיבית של יהודים, עסוקה בפיתוח הארץ ותשתיותיה וכמובן עדיין נמצאת במאבק לחיים עם שכנותיה מכל עבר.
אין להקל ראש בעובדה שמדינת ישראל השיגה יכולת גרעינית, תקופה קצרה כל כך לאחר הקמתה , ובכך הפכה למדינה השישית בעולם, וראשונה במזרח התיכון שמחזיקה נשק זה. עם הזמן התפתחה העמימות הגרעינית של ישראל לאסטרטגיה של ביטחון לאומי. ישראלים רבים רואים אותה כמדיניות מוצלחת, ההולמת את מורכבות מצבה הביטחוני המיוחד של ישראל, אך אם בוחנים את סיפור המעשה אפשר לראות כי מדיניות זו אינה פרי תכנון אסטרטגי מחושב מראש, אלא צמיחה ותולדה של מענה על צרכים שצצו ולחצים שהופעלו מכל עבר.          ספק רב אם פנטזיה זו הייתה מתגשמת לולא עמד בראש המדינה מנהיג כריזמטי, החלטי, בלתי מתפשר ובעל חזון כמו בן גוריון, אשר עמד בפני לחצים כבירים ולא נכנע לעקרונותיו, וראה את טובת ובטחון המדינה לנגד עיניו.
אדם אחר, הססן יותר או נחוש פחות, לבטח היה נכנע ללחצים אלו, וספק רב אם הייתה מדינת ישראל מצליחה להגיע ליכולת זו. שאלה מטרידה הרבה יותר היא אך היו מתנהלות מלחמות ישראל ללא גבה הרחב של העמימות הגרעינית.