קו 300

תקציר העבודה

ציון הסמינר 90 תוכן עניינים
מבוא -.  3
            מבוא
תיאורטי – ארגון מתגונן -..  6
פרק 1 – הצנזורה בישראל -.  9
            שורשיה ההיסטוריים של הצנזורה .  10             אך פועלת הצנזורה -..  12
ערעורים על קיומה של הצנזורה –
 14
פרק 2 – חופש העיתונות -…  16
            חופש העיתונות ובטחון המדינה –  17
            סגירת עיתון חדשות –  18
            חופש העיתונות בפיקוח על מנגנוני המדינה השונים-. 
1 8
ביטול חופש העיתונות לחיוב ולשלילה —  20 פרק 3 – בטחון המדינה מול שלטון החוק   22
פרק 4 – יחסי הדרג המדיני והדרג הצבאי  
5             בין דרג מדיני לדרג צבאי – פרשת קו 300 –  27
            האשמתו של תת-אלוף (מיל') יצחק מרדכי – 
2 7
            המתח בין השב"כ לדרג המדיני –  29
            שלטון החוק או ביטחון ? –…  30 סיכום –  33
מבוא
פרשת קו 300 שהחלה באפריל 1984 בשחרור הרואי של אוטובוס חטוף, והסתיימה כעבור יותר משנתיים בספטמבר 1986 לאחר שהמשטרה חקרה את אנשי השב"כ ואנשי הממשל המעורבים בפרשה. פרשה זו זעזעה את המערכת הביטחונית, הפוליטית והמשפטית וכן את הציבור כולו. בפרשה באו לידי ביטוי מערכות היחסים הסבוכות והבעייתיות שבין השב"כ לזרועות המדינה השונות, בינן לבין התקשורת, ובעיקר בין הארגון החשאי לבין הציבור. עקרונות הדמוקרטיה מכתיבים למדינה ומכאן גם לדרג המדיני, דפוסי פעולה ברורים בכל הקשור ל"מותר והאסור". לא יתכן מצב בו יימצא אדם הפועל בשירות ציבורי ללא ביקורת כלשהי או לחילופין גוף המורשה לעבור על חוקי המדינה בשם אינטרס כלשהו. מנגד מכתיבים צורכי הביטחון דפוסי פעולה החורגים לעיתים מגבולות המותר. תנאים אלו מחייבים ליצור איזון כלשהו על מנת להגיע למצב האידיאלי בו לא יפגעו שני האינטרסים פגיעה קיומית. במדינות דמוקרטיות קיימת ביקרות רבה על השירותים החשאיים. מדינות דמוקרטיות רואות בשירותים החשאים כוח שאומנם חיוני לביטחון המדינה, אלא שהוא אנטי דמוקרטי. לעומת זאת רווחת הדעה ששירותים חשאיים הם רשות נוספת מני רשויות רבות במדינה דמוקרטית, אשר פועלת בהתאמה מלאה עם המשטר הדמוקרטי ומקפידה על עקרונותיו. בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך המתרחש בחברה הישראלית, אשר במהלכו הולך וגדל משקלן של זכויות הפרט. קיים ההיבט החקיקתי בנושא דוגמת "חוק כבוד האדם וחירותו" ובנוסף קיים אותו הבט של החלשות הצנזורה בכל הקשור לידיעות בתקשורת בנושאים ביטחוניים, בטענה של זכות הציבור לדעת. תהליך זה משפיע רבות על יכולת הפעולה של השירות החשאי ועל היחסים ההדדיים שבינו לבין המשטר הדמוקרטי כלומר הדרג המדיני. בעבודה זו אציג את פרשת קו 300 כאבן בוחן לדילמה הקיימת  בין האינטרס הביטחוני (דרג צבאי) לבין האינטרס הדמוקרטי (דרג מדיני). אנו נדון בסוגיות המתייחסות לבעיית הפיקוח על הארגון, לגבולות הפעולה של הארגון ולמתח שבין שלטון החוק לבין האינטרס הביטחוני.