המחלקה ללימודי ביטחון עבודת הגשה בקורס: מלחמה,אומה ומדיה התקשורת כזירת המלחמה החדשה מספר מילים : 2975 – לא כולל הערות שוליים וביבליוגרפיה.
"האמת היא כה יקרת ערך במלחמה שחובה להגן עליה באמצעות שומרי ראש של שקרים" (וינסטון צ'רצ'יל) מלחמות מודרניות, בשונה ממלחמות העבר, הן מלחמות אשר גם מי שאינו נלחם פיזית יכול להשתתף בהן, גם אם רק באופן סביל וכצופה מהצד, אך יחד עם זאת משפיע מאוד. הודות לחידושים טכנולוגיים המצויים כיום בשפע כגון : שידור לווייני, אינטרנט, ערוצי חדשות גלובאליים וצוותי חדשות הפרושים באופן קבע כמעט בכל מקום בעולם ניתן לשדר תמונות וצלילים מכל מקום בעולם לכל מקום אחר, ולא אחת גם בו זמנית להתרחשותם. חשוב, בהקשר זה, לציין פיתוח חשוב נוסף והוא מצלמת הווידיאו של החובבים אשר כל הדיוט יכול לתחזק. פיתוח זה בא לידי ביטוי באופן בולט בכיבוש כווית כאשר צילומים ממנה הוברחו, במלחמת המפרץ הראשונה, ושודרו בכל רשתות הטלביזיה ובאמצעותם יכול היה העולם לצפות בתמונות אותן ניסו העיראקים להסתיר. התפתחות תקשורת ההמונים המודרנית, החל ממחצית השנייה של המאה ה-19, אפשרה סיקור של מלחמות וסכסוכים ברחבי העולם. כבר במלחמת קרים (1854 – 1856) היה זה כתב של ה"טיימס" שנלווה לכוחות הבריטיים והביא בדיווחיו את זוועות המלחמה לתוך בתיהם של אזרחי בריטניה בצידה האחר של היבשת. מהר מאוד גילו כלי התקשורת כי המלחמה, כדרגת האלימות הלגיטימית הגבוהה ביותר, היא עסק רווחי ופופולארי המביא לגידול ברווחיהם ולכן גם החלו לסקרה באופן אינטנסיבי. הנחת העבודה שרווחה בעבר, הן בקרב פוליטיקאים והן בקרב החוקרים, הייתה שדעת הקהל אדישה לנושאי חוץ במקרה הטוב, ומתעניינת אך נטולת בסיס עובדתי וגחמנית במקרה הרע . השינויים המעמיקים שחלו בעשורים האחרונים במבנה המערכת הבינלאומית, בנגישות למידע ובמבנה הסמכות הפוליטית ברחבי העולם, גרמו למהפכה בתפקוד הפוליטי של הציבור ובכלל זה בזיקה בין דעת קהל ובין מדיניות החוץ של המדינה.