הקשר בין דימוי עצמי וחרדת בחינות במתמטיקה שנת ה'תשס"ח (2008) במסגרת הדרישות לקבלת דרגת שכר אקוויוולנטית ל – BA מבוא
רבים מאתנו זוכרים את ההרגשה האיומה עוד מהיותנו תלמידים בבית הספר כאשר פרפורי הבטן לפי הבחינות, ההרגשה הקשה, כאבי הבטן, הזיעה הקרה, הבחילה ועוד, כל אלה קדמו למועד המבחן. "אני לא מצליח בבחינה למרות שאני שולט היטב בחומר". תלונה זו הופכת ליותר ויותר נפוצה בימינו שכן החברה המערבית בת זמננו היא "חברה שבה חיי האנשים נקבעים בחלקם באמצעות אופן הביצוע של מבחנים".
החרדה מפני כישלון היא שכיחה מאוד והיא מתפתחת כבר בעת כניסת הילד למערכת החינוך (סגל ושמעוני 1997). אולם, בעוד שרוב הילדים עומדים בלחצים ומתפקדים בצורה משביעת רצון, אנו עדים לכך שישנם ילדים אשר אינם עומדים בלחצים ועוברים סבל אישי רב, ואף נצפית בקרבם, נסיגה בהתפתחותם האישית. כבר כאן חשוב להדגיש שחרדה אינה דבר שלילי בהכרח (1960,Sarason), נהפוך הוא: "במינון" הנכון היא מדרבנת להישגים, ומאפשרת לנו להגשים את עצמנו.
ידוע לנו מכבר שישנו קשר הדוק בין הדימוי העצמי לרמת השאיפות (1970, Purkey) לרמת החרדה (1978 Evans & Mcandless ) לסקרנות (( Kowitz
1 970 .
בעבודה זו ברצוני לבחון את קשרי הגומלין בין הדימוי העצמי לבין חרדת בחינות במתמטיקה. מכיוון שאני מורה למתמטיקה, נתקלתי בנושא זה באופן אישי, והחלטתי לחקור את התופעה הזו לעומקה.
תוכן העניינים
מבוא – עמ'
2 רקע
תיאורטי                    החרדה –.. עמ'
4                    חרדת בחינות … עמ'
8                    דימוי עצמי -.. עמ'
2 0 חלק מעשי                       מחקר כמותי – עמ'
3 1
                   ממצאים, דיון ומסקנות – עמ'
3 4
                   המלצות –. עמ'
3 5
סיכום .. עמ'
3 6
בביליוגרפיה -… עמ'
3 7
נספחים עמ'
3 9
תקציר נושא העבודה הקשר בין דימוי עצמי של תלמידי בי"ס בתיכון, לבין חרדת בחינות במתמטיקה.
הצגת הבעיה החברה שלנו היא תחרותית והישגית וחרדת בחינות הנה תופעה נפוצה בקרב תלמידים רבים. רבים סובלים ממנה ולא מוערכים נכונה כאשר החרדה גורמת לירידה בתפקוד ובהישגים הלימודיים (סלטון-ברוניצקי, 1990).
הדימוי העצמי הוא מערכת מאורגנת של תכונות ושל הערכות שמייחס האדם לעצמו ומתנהג לפיהן.
הוא מורכב ממערכת של ציפיות שמגבש האדם על עצמו ועל יכולתי. הוא מושפע בין השאר מהפער בין הציפיות לבין ההישגים. הדימוי העצמי הוא חיובי כאשר יש התאמה בין שניהם, והוא שלילי כאשר אין התאמה בין שניהם.
ניתן להסביר את "חרדת הבחינות" בעזרת התיאוריה המצבית תכונתית של שפילברגר (1978). תיאוריה זו מבחינה בין חרדה כמצב רגשי חולף לבין חרדה כתכונות אישיות.
ההבדל טמון בכך ש"בחרדת מצב" החוויה היא בת-חלוף ואילו ב"חרדה תכונתית" קיימת אצל האדם נטייה כללית להתקף בתחושות חרדה עד לכדי Black-Out (שיתוק), וזאת בניגוד למרבית האנשים האחרים הנתונים באותו מצב.
הדימוי העצמי של האדם הולך ונבנה במהלך כל חייו, החל מגיל הינקות. היא משתנה בהתאם לשינויים הגופניים, הנפשיים, החברתיים, והשכליים שמתרחשים באדם.
מטרת המחקר מטרת המחקר היא לבדוק האם ישנו קשר בין הדימוי העצמי לבין חרדת בחינות במתמטיקה.
שיטות ומגבלות המחקר לצורך המחקר, באמצע שנה"ל התשס"ח,  הועבר בין תלמידות כיתות ט-יב בשני בתי ספר עיוניים במרכז הארץ, שאלון משולב שבחן את רמת חרדת המבחנים במתמטיקה, וכן את הדימוי העצמי של התלמידים.
המחקר נערך זמן ארוך לפני בחינות הבגרות; שעה שהבחינה אולי לא נתפסת כאיום ממשי; מפאת הזמן הרב העומד לרשות התלמיד להתכונן.
השערת המחקר יימצא מתאם שלילי בין הדימוי העצמי של התלמיד לבין רמת חרדת הבחינות שלו במתמטיקה.
ממצאי המחקר על פי הקורולציה, ניתן לראות קשר שלילי (לא חזק במיוחד) בין דימוי עצמי לחרדת בחינות במתמטיקה.
כלומר, כאשר הדימוי העצמי גבוה, חרדת הבחינות במתמטיקה פחותה.
תוצאות אלה מתאימות בהחלט להשערת המחקר, וכן למקורות עליהם מסתמך המחקר.