עבודת בית בקורס- ההיבטים הפילוסופיים בעבודתו של המחנך הקדמה- בחרתי לכתוב עבודה זו על דרך הדו-שיח בין שני ההוגים צבי לם ופאולו פריירה. דו שיח המהווה מעין שיחת חולין, בבית קפה למשל, בהקשר לטקסט המובא לצורכי עבודה זו. תוך הנחה כי שני ההוגים קיבלו לידיהם את הטקסט לקריאה.
לם:
קראתי בעיון רב את המאמר שקיבלנו שנינו, והוא עורר בי תחושת אשרור למה שכבר ידעתי כל הזמן. חינוך, מכל סוג שהוא, בכל רמה שהיא הוא תוצר של אידיאולוגיות. כאשר אני מדבר על אידיאולוגיה אני מתכוון לכך שכל פעולה או החלטה הננקטת תחת כותרת החינוך נבחרת להיות מבוצעת באופן מסוים אשר אינו עומד על בסיס רציונאלי, ואינו מוכח באופן אמפירי. אם ננסח בפשטות, אידיאולוגיה ופעולות הנעשות בשמה אינן יכולות להיות מוסברות באופן חד משמעי ורציונאלי, והן משקפות תפיסות עולם, העדפות ודעה רווחת בפרטים והחברה בה הן מתקיימות.
פאולו:
האידיאולוגיה המרכזית שאני מזהה בקטע, בייחוד בחלקו הראשון, הציני והמעט כועס אולי, הוא אידיאולוגיה של דיכוי. בחירה באידיאולוגיה של חינוך כבנקאות.
לם:
–