שם הקורס:
התפתחות החשיבה הביטחונית בישראל החשיבה הבטחונית מ- 1967 (מלחמת ששת הימים) ועד 1973 (מלחמת יום כיפור) וממלחמת של"ג ועד היום עבודת סמינריון תוכן עניינים
מבוא
-…
3
פרק ראשון – התפתחות החשיבה הבטחונית מ- 1967 ואילך  מהי חשיבה בטחונית –…
4- 5
 הרקע לחשיבה הבטחונית ב-
1 967 5
 החשיבה הבטחונית לאחר 1967 והשפעתה על הציבור -6
ההיבט המיתי -…6
– 7
השינוי הטריטוריאלי
1 967 …7
– 9
השפעת ניצחון ששת הימים על הציבור …9
– 10 תהליכי חשיבה ביטחונית ערב מלחמת יום כיפור -.10 – 11
רקע למלחמת של"ג –…11
– 13
מלחמת של"ג -.13
רקע למלחמת לבנון השנייה ..14
מלחמת לבנון השנייה –.14
פרק שני – החשיבה הביטחונית לאחר מלחמת 1973
ועדת אגרנט והשלכותיה -15
– 16
הכישלון והמסקנות שלאחריו –…16
– 21
ביקורת הציבור על המלחמה (1973 – 1974 ) והשפעתה על החשיבה –21
פרק שלישי – מהלכים וחשיבה ביטחונית בימינו (מלחמת של"ג ואילך) של"ג – מטרות ויעדים אל מול תוצאות –…22
–
5 ביקורת ציבורית על המלחמה –.
5 מלחמת לבנון השנייה – כשלון כתגובה מהבטן –
5 – 26
מטרות המלחמה –…26
– 27
ביקורת פנימית מבית -..27
– 28
ביקורת ציבורית על המלחמה –28
פרק רביעי – הקשר בין החשיבה הביטחונית בעבר לנוכחית השפעת המיתוס על מקבלי ההחלטות 29 –
3 0 דבר הציבור – סגירת מעגל 31-30 סיכום –..32
נספחים –33
– 35
ביבליוגרפיה …36
– 37
מבוא
התפתחות החשיבה הביטחונית בישראל הינה תהליך שניתן לתחום אותו משנת הקמת המדינה 1947 ועד ימינו.
בעבודתי אסקור את  התפתחות החשיבה הביטחונית מ- 1967
(מלחמת ששת הימים) ועד 1973 (מלחמת יום כיפור) וממלחמת של"ג ועד היום, תוך הסתמכות על מחקרים וידיעות ספרותיות, כתבות עיתונאיות וחומר מהאינטרנט. בחרתי להתמקד בשלושה תחומים : תהליך קבלת ההחלטות, המיתוסים ובמקצת בעומק הגיאו-אסטרטגי.
בתהליך קבלת ההחלטות בישראל מעורבים הדרג הצבאי והדרג המדיני, כאשר  האחרון קובע את "המילה האחרונה"  לביצוע. תהליך זה לוקה בחוסר ארגון שעליו ארחיב בהמשך. העומק האסטרטגי הינו תחום חשוב להבנת תהליכי חשיבה  אשר נבעו משינויים טריטוריאליים במדינת ישראל.
המיתוסים: צה"ל החזק והבלתי מנוצח, ניצחון מעטים מול רבים ועוד…  נולדו עוד בתקופת היישוב, רווחו בכל הדרגים  ובציבור והשפעתם ניכרה בתהליכי החשיבה הביטחונית ובקבלת ההחלטות. תחומים אלה מושפעים בעיקר משלושה גורמים ומהאינטראקציה בינם : הדרג המדיני, הדרג הצבאי והציבור. כאשר כל אחד מהם משמש מרכיב מכריע ומשפיע בחשיבה והם  אלה הנושאים באחריות החלטותיהם. החשיבה ויישומה תלויים, בין היתר, בתחומים לעיל הגורמים להצלחתה או לכישלונה של חשיבה זו. קצרה היריעה בעבודה זו מלהביא תחומים רבים נוספים המשפיעים ומושפעים מהחשיבה הביטחונית ומהתוצאות הנגזרות מהן כגון:
מבנה הכוח הצבאי, מקצועיות הצבא, חוץ וביטחון, התחום הכלכלי ועוד כהנה וכהנה.
לעיתים נראות החלטות ופעולות כמובנות מאליהן ומתגלגלות מכוח הרצון לשרוד בחבל ארץ קטן- מדינת ישראל המוקף באויבים  ומכאן לקבל דברים כהווייתם.  בחרתי לדון בנושא זה מתוך רצון להפוך במובן מאליו, בעיקר בעיני הציבור  ולבדוק את השתלשלות העניינים הביטחוניים בתקופות שיידונו תוך נתינת רקע
לתקופות אלה. בעבודה זו אבדוק את הקשר בין התפתחות החשיבה הביטחונית בשנים 1967 – 1973 לחשיבה הביטחונית הרווחת היום (ממלחמת של"ג ואילך). ככלל, לציבור יש את הכוח לשנות עובדות שלטוניות ולתקן פגמים כואבים הן מבחינה אלקטוראלית והן בדרכי מחאה שונות ,עיקר מחאה ציבורית זו בלטה בתקופה שלאחר מלחמת כיפור וכן לאחר מלחמת של"ג, כמו-כן, לאחר מלחמת לבנון השנייה. ראיתי לנכון להציג מחאה זו שיצרה שינוי שלטוני משמעותי וכלפיד ההולך לפני המחנה האירה  מהמורות בדרך בנקודות ציון קריטיות לאורך התקופות. מלבד ההיבט הציבורי, אציג את מהלכי החשיבה הביטחונית בתקופת המלחמות והאירועים אשר תוצאותיה של חשיבה זו הביאו את הציבור להגיד את דברו, תוך שימת דגש על של כשלים חשיבתיים/ קיבעון מחשבתי אשר שעתקו את עצמם במשך התקופות בקרב מקבלי ההחלטות, ולהציף את הסיבות לכשלים אלה.  כדי לעמוד על שינויים חשיבתיים נדרשת בדיקה הכרוכה בשינוי לאורך זמן והצגת המטרות אל מול מבחן התוצאה. קשה היה לדמיין את הצלחת קיומנו בארץ ישראל אילולא עוצמתו הצבאית של צה"ל, אך מחובתנו להצביע על תהליכים כושלים לאורך התקופות כדי שנוכל להגן על ארצנו בעידן של עוינות, שנאה ואי הכרה בקיומנו מצד אויבינו-מדינות ערב השכנות. השינוי במספר המדינות המהוות איום  ואופיין המשתנה, וכן שינויים פוליטיים וטריטוריאליים בישראל שהתחוללו מ-1967 ועד ימינו עשויים ליצור שינויים חשיבתיים. בעבודה זו אבדוק את רצף הכשלים שבין המלחמות לאורך התקופות הנדונות ואת הקשר לחשיבה שקדמה להן, ולשינוי בחשיבה ארוכת טווח שלאחריהן. האומנם, האם היה שינוי חשיבתי מרכזי שכזה?