תוכן עניינים מבוא
3 משפחות חד הוריות בישראל 5
העלייה במספר המשפחות החד הוריות והמשמעות התקציבית 6 עוני ותשלומי העברה בישראל
1 0 בחינת נושא הקיצוץ בקצבאות בראייה ביקורתית 14 תשלומי העברה לאחר התיקון בחוק
1 8
השוואה בינלאומית למדינות המפותחות
2 0 חוק אמהות חד הוריות 20 הקיצוץ והשפעותיו
2 6 סיכום
2 9
מקורות 31 מבוא שינויי חקיקה:
באפריל 1992 נחקק חוק משפחות חד-הוריות אשר במסגרתו הוגדלה הגמלה להבטחת הכנסה של גרושות ורווקות המטופלות בילדים (שהוגדרו ‘הורים יחידים’), והשוותה לזו המוענקת לאלמנה עם ילדים. כמו כן התרחב המעגל הפוטנציאלי של מקבלי הגמלה עם ביטול תקרת ההכנסה שמעליה הזכאות לגמלה נשללת (‘הסכום הקובע’) והשתנה מבחן התעסוקה בו מחויבים חלק ממקבלי הגמלה. בשנים 1994 ו
1 995- , במסגרת החוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות ותיקוני חקיקה אחרים, התווספו לקבוצת ההורים היחידים גם עגונות, פרודות ואחרות, והגמלה הייתה לנדיבה יותר. שינויי החקיקה המדוברים הגדילו את ההכנסה שלא מעבודה של מקבלי הגמלה להבטחת הכנסה והעלו את שיעור המס האפקטיבי החל על חלק מהזכאים לגמלה. כפועל יוצא הם עלולים היו לעודד אותם להקטין את היצע העבודה שלהם, להרתיע אחרים מלהשתלב בשוק העבודה, וכך לקזז חלקית את העלייה הצפויה בהכנסתם הפנויה, ויתכן אף למנוע את חילוצם ממעגל העוני. כיוון שבשנים האחרונות ננקטה במדינות רבות במערב מדיניות רחבת היקף של מעבר “מרווחה לעבודה”, ובישראל התחוללה בשנת 2002 רפורמה במערכת הבטחת הכנסה, יש חשיבות רבה לבחון את השאלה עד כמה שינויים שחלו בתשלומי העברה אכן השפיעו על מצבן הכלכלי של אמהות חד הוריות בישראל, העבודה אם כן מתמקדת אפוא בבחינת ההשפעה של חוק משפחות חד-הוריות, והחקיקה הנוספת במחצית הראשונה של שנות התשעים, על התעסוקה והשכר של אמהות חד-הוריות יהודיות ותיקות. בשנת
1 992 נכנס לתוקף חוק משפחות חד-הוריות ולאחריו שינויי חקיקה נוספים, שהגדילו את הנדיבות של הגמלה להבטחת הכנסה. מחקרים בעקבות שינויי החקיקה, ממצאים והשלכות:
נתוני פאנל ייחודיים ועשירים במידע סוציו-דמוגראפי-כלכלי – המבוססים על קבצי שכר לאורך שנים ומרשם התושבים, יחד עם מפקד האוכלוסין והדיור ותשלומי העברה בשנת 1995 – מאפשרים , לעקוב אחרי דפוסי התעסוקה וההשתכרות של כל האמהות בשנים 1995-1984 במטרה לזהות שינויים בהיצע העבודה של האמהות החד-הוריות היהודיות הוותיקות בעקבות שינויי החקיקה. המחקר מגלה, תוך שימוש במגוון שיטות סטטיסטיות כי שיעור ,(propensity score matching ) הפרשי-הפרשים, רגרסיות פאנלים והתעסוקה של אמהות גרושות בעלות השכלה נמוכה, או אלו המתגוררות בפריפריה, עלה בקצב איטי במקצת מזה של אמהות נשואות דומות. בנוסף, ירד השכר השנתי שלאמהות גרושות בעלות השכלה נמוכה יחסית לשכר של אמהות נשואות דומות. ממצאים אלו מעידים על כך ששינויי החקיקה הקטינו את היצע העבודה של אלו שיכולת השתכרותן מועטה. כמו כן מסתבר כי ביטול מבחן התעסוקה בו מחויבות לעמוד חלק ממקבלות הגמלה לא השפיע על היצע עבודתן של האמהות החד-הוריות. מהנתונים עולה כי לאחר חקיקת חוק משפחות חד-הוריות שהרחיב את אוכלוסיית הזכאים לגמלה להבטחת הכנסה והגדיל אותה למרבית המשפחות הזכאיות, חלה ירידה משמעותית בשיעורי העוני של אוכלוסייה זו וחל היפוך במגמת שיעורי התעסוקה בכיוון של ירידה, וזאת בניגוד להמשך העלייה בשיעורי התעסוקה של אמהות נשואות. מהשינוי במגמות אלה נראה כי ירידת שיעורי העוני הושגה במחיר של עלייה בתלות של משפחות חד-הוריות במערכת הרווחה. ממצא זה עלול להשליך על הסיכויים להיחלצות מעוני בטווח הארוך, ובכלל זה בדור הבא. הצעדים שננקטו במדינות מערביות:
הצרכים המיוחדים של המשפחות החד-הוריות הניעו מדינות רבות להפעיל תוכניות הממוקדות באוכלוסיות אלו. בעשור האחרון הופעלו בארצות מערביות רבות תוכניות שונות לתמרוץ אקטיבי לכניסה לשוק העבודה, כאשר דגש מיוחד הושם לעיתים על טיפול במשפחות החד-הוריות. בין הצעדים שננקטו נכללו סבסוד הוצאות שכר, הפעלת מס הכנסה שלילי והפחתת עלות העבודה. נמצא כי הצעדים שננקטו לתמרוץ הכניסה לשוק העבודה של אמהות חד-הוריות היו אפקטיביים, ובפרט ניכרה השפעתם על אמהות חד-הוריות לילדים צעירים ובעלות השכלה נמוכה. הצעדים שננקטו בישראל:
כיווני השינויים בטיפול במשפחות חד-הוריות בישראל במהלך שנות התשעים, היו בעיקרם הפוכים, והם התמקדו בצמצום ממדי העוני בקרב משפחות חד-הוריות, ולו במחיר של צמצום השתתפותן בשוק העבודה. בשנים
2 003-2002 במסגרת שינויים במערכת התמיכות, בין היתר בשל לחצים תקציביים, שונו תנאי קבלת הגמלה גם למשפחות חד-הוריות: גובה הגמלה וההטבות הנלוות קוצצו, והורד השכר כתוצאה מכך ירד שכר הסף ליציאה מוחלטת ממערך . מעבודה הפטור מקיזוז הגמלה והבטחת הכנסה.
בנוסף הורד גיל הילד הפוטר את אמו ממבחן התעסוקה. החל מאוגוסט 2003 הופעלו תכניות לתמרוץ חזרתן לעבודה ולהתמדתן בשוק העבודה של אמהות חד-הוריות באמצעות סבסוד היציאה לעבודה. כל אלו אמורים להפוך את המגמה ולתמרץ את האמהות החד-הוריות לחזור לשוק העבדה.
על רקע המדיניות שננקטת בשנים האחרונות של מעבר “מרווחה לעבודה” יש חשיבות רבה לבחון את השאלה עד כמה שינויים במערכת הרווחה משפיעים על היצע העבודה של האוכלוסיות השונות ועל מצבן הכלכלי. ואכן, השפעת מדיניות הרווחה על תעסוקתן והשתתפותן של קבוצות שונות בכוח העבודה האזרחי נדונה בהרחבה במחקרים כלכליים בארץ ובעולם. בישראל נבחנו בשנים האחרונות השפעות קצבאות הביטוח הלאומי על ההשתלבות בשוק העבודה של הזכאים להן ועל מצב העוני, בקבוצות הללו. זאת בעקבות העלייה במספר המקבלים של הקצבאות הללו במהלך שנות ה 90- מהעבודות השונות שנעשו בארץ עולה שמעבר למאפיינים האישיים של כל פרט, המשפיעים על יכולתו ורצונו להשתלב בשוק העבודה, גם הקצבאות השונות – אלו המותנות באי-עבודה או במבחני הכנסה ואלו שאינן מותנות – מקטינות את התמריץ לעבוד, שינויי המדיניות שנעשו במהלך השנים 1995-1992 בטיפול במשפחות החד-הוריות, ובפרט החלת חוק משפחות חד-הוריות מ 1992- מאפשרים לבחון סוגיות אלו בקרב אוכלוסיית החד-הוריות.
עבודה זאת תנסה לענות על שתי שאלות מחקר :
כיצד השפיע הקיצוץ בקצבאות ביטוח הלאומי על הצטרפות נשים חד הוריות לשוק העבודה ?
כיצד השפיע הקיצוץ בקצבאות ביטוח הלאומי על רמת העוני של נשים חד הוריות ?
| מילות מפתח | אמהות, אמהות חד-הוריות, ביטחון סוציאלי, חד-הוריות, סמינריון |
| מקצוע/ות | מנהל עסקים |
| מספר מילים | 9647 |
| מספר מקורות | 14 |
| שנת הגשה | 2010 |
| שם מוסד לימוד בו הוגשה העבודה | האוניברסיטה הפתוחה |
| פקולטה | ביטחון סוציאלי |