תוכן עניינים
נושא עמוד מבוא
3
חלק ראשון מס, אגרה ומחיר – סקירה כללית
4 פרשנות דיני המיסים
4 -5
סיווג הארנונה כמס 5
הצדקות לגביית הארנונה
6 התפתחות הארנונה בישראל – סקירה כללית
6 -8
חלק שני קריטריונים לקביעת תעריף ארנונה 9
זהות הנישום
1 0-12
סוג הנכס
1 2
השימוש שנעשה בנכס
1 3-14
מיקום הנכס
1 4-15
שטח הנכס
1 5-17
הנחות בארנונה
1 7-18
חלק שלישי תקיפת שומת הארנונה
1 9
דרכי התנגדות של נישום לארנונה
2 0-21
תקיפת צו הטלת ארנונה
2 1
תקיפת הליכי גביית מנהליים של ארנונה – פרשת רכבת ישאל
2 2-23
סיכום
2 3-24
בביליוגרפיה
2 5-26
מבוא
נושא הארנונה הינו אחד מתחומי המס המרכזיים ומהווה הוצאה בעבור כל בית אב בישראל. ברם, אף על פי מרכזיותו של הנושא, אין בדין הישראלי חוק המסדיר את הנושא, ומדובר בסוגיה מורכבת המתפרסת על פני דברי חקיקה רבים כאשר מאז חקיקת פקודת העיריות המנדטורית בשנת 1934 ונכון להיום נחקקו עשרות פקודות, חוקים, תקנות וצווים הקשורים בעניין. לאור האמור לעיל, במסגרת הסמינריון בחרתי לייחד את הדיון במספר מסוים של חוקים שמהווים את המסגרת המשפטית העיקרית באשר להטלת צו ארנונה ועריכת שומת הארנונה:
א.     פקודת העיריות (נוסח חדש) ב.      חוק ההסדרים במשק המדינה והתקנות שהותקנו על פיו ג.       חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית).
בחרתי לחלק את העבודה לשלושה חלקים כאשר בחלקה הראשון סקרתי את ההבחנה שבין מס, אגרה ומחיר, התייחסתי לשינוי שחל בפרשנות דיני המיסים מלשון דווקנית לטובת הנישום לפרשנות תכליתית, עמדתי על מהותה של הארנונה כמס והצדקות לגבייתהכמקור מימוני מרכזי להכנסות העירייה. בסיום הפרק ערכתי סקירה כללית של התפתחות הארנונה בישראל מאז תקופת המנדט ועד היום.
בחלקה השני של העבודה התייחסתי בהרחבה לקריטריונים לקביעת ארנונה והעקרונות המרכזיים בבסיס השומה: זהות הנישום, סוג הנכס , השימוש שנעשה בנכס, מיקום הנכס ושטח הנכס.
בחלקה השלישי והאחרון של העבודה הארנונה בישראל התייחסתי לתקיפה ודרכי התנגדות לשומת הארנונה וצו הטלת ארנונה  ולבסוף נתתי התייחסות מהתקופה האחרונה של בית המשפט לעניין חוסר סבירות בדבר הליכי גביית מנהליים של ארנונה.
מאחר ומדובר בנושא הנוגע לכל אחד ואחת מאיתנו במישור החיים היום-יומי כתיבת העבודה תרמה לי רבות וסייעה בידי להבין חשיבות סוגיית הארנונה והקשיים הכרוכים ביישומה עבור כל נישום ונישום. קריאה מהנה!