סמינריון בנושא עבירות מחשב בראי הפסיקה בישראל - סקירה כללית של הפסיקה בישראל עד למועד ההגשה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
ציון 92
שנת הגשה 2009
מספר מילים 8264
מספר מקורות 56

תקציר העבודה

עבירות מחשבים בראי הפסיקה בישראל– סקירה כללית   העבודה מביאה סקירה כוללת של סוגי עבירות המחשבים הקיימים הן מבחינת החקיקה הקיימת והן מבחינת הפסיקה העוסקת בעניין.
עבודה זו מפרטת את היסודות הנדרשים להטלת אחריות בגין עבירות אלו ומהן העונשים העומדים בצידן.
במסגרת עבודה זו הבאתי בצורה המקיפה ביותר את השתלשלות הפסיקה והרחבת האחריות, במקביל להתפתחות הטכנולוגיות הקיימת בעולמנו.
מצ"ב טעימה מהעבודה, בצירוף תוכן העניינים.
תוכן עניינים:

1 .      מבוא —
ע"מ    3-5
2 .      עבירות מחשב – הגדרה –…
ע"מ    6-8
3 .      רכיבי "עבירות מחשב"
ע"מ  9-10
3 .1   היסוד הנפשי הנדרש לשם ביצוע העבירה –. ע"מ 9
3 .2   הצורך בפעולה "שלא כדין"
ע"מ 9-10
4 .      עבירת שיבוש או הפרעה לשימוש במחשב או לחומר מחשב -… ע"מ 11-12
4 .1   הגדרה …
–. ע"מ 11
4 .2   יישום וניתוח העבירה בפסיקה —
ע"מ 11-12
5.      עבירת מרמה באמצעות מחשב …
ע"מ 13-15
5.1   הגדרה …
–. ע"מ 13
5.2   יישום וניתוח העבירה בפסיקה —
ע"מ 13-15
6 .      חדירה שלא כדין לחומר מחשב .. ע"מ 16-18
6 .1   הגדרה …
–. ע"מ 16-17
6 .2   יישום וניתוח העבירה בפסיקה —
ע"מ 17-18
7.      חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת –.. ע"מ 19-20 7.1   הגדרה …
–. ע"מ 19
7.2   יישום וניתוח העבירה בפסיקה —
ע"מ 19-20
8 .      נגיף מחשב
ע"מ 21-22
8 .1   הגדרה …
–. ע"מ 21
8 .2   יישום וניתוח העבירה בפסיקה —
ע"מ 21-22
9.      תוכנות מעקב וריגול: "סוסים טרויאנים" . ע"מ      23
1 0.  משפט משווה –.
ע"מ 24-28
1 0.1            ארצות הברית –..
ע"מ 24-27
1 0.2            אנגליה -..
ע"מ 27-28
1 1.  סיכום -.
ע"מ     29
1 2.  ביבליוגרפיה –..
ע"מ 30-32

1 .
מבוא:
מזה שנים מכיר עולם המשפט המערבי בצורך לספק הגנה משפטית כנגד מעשים עבריניים שונים, המתבצעים תוך שימוש במחשבים לשם ביצוע המעשה הפלילי.
מעיון בדברי ההסבר להצעת חוק המחשבים, התשנ"ד – 1994 למדים אנו מדוע היה צורך בחקיקת חוק המחשבים:
"…הצורך בחקיקת חוק שיאגד בתוכו את מכלול ההיבטים הנוגעים למחשב התעורר מהטעמים האלה: (א) המקום המרכזי שהמחשב תופס בכל שטחי הפעילות של החברה המודרנית מחייב חקיקה כדי להגן כראוי על האינטרסים המגוונים המקודמים על ידי המחשב; (ב) התגברותה של עבריינות המחשבים והקשיים בהתאמת דיני העונשין והנזיקין הקיימים לשימוש לרעה במחשבים, מחייבים היערכות חקיקיתית מתאימה, הן בדין הפלילי והן בדין האזרחי-".
בשנים האחרונות אנו ערים לשינויים טכנולוגיים ולשימוש מוגבר במחשבים. לצד השימוש היומיומי בטכנולוגיה התגברו העבירות שמקורן בשימוש במחשב. בחלק מהעבירות המחשב משמש כאמצעי דרכו מבוצעת העבירה, כגון עבירות הימורים באינטרנט, פדופיליה, החזקת חומר תועבה, הפצת חומר תועבה, פריצה וגרימת נזק לאתרים על ידי האקרים, מרמה, גניבה, פגיעה בפרטיות ועוד.
בחלק האחר, העבירה נעשית כלפי מחשב או כלפי רשת מחשבים.
פרק ב' בחוק המחשבים מספק הגנה למחשב ולחומר מחשב מפני פעולות מגוונות כגון חדירה לחומר מחשב שלא כדין, חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, שיבוש או הפרעה למחשב, עריכת, העברת או החדרת נגיף מחשב.
עבירות המחשב בחלקן נחשבות עבירות מסוג פשע והעונש הקבוע בצידן עומד על למעלה מ- 3 שנות מאסר.
חוק המחשבים לא נותן הגנה לסוג מסוים של מחשבים, היות ולא נדרשת הגנה מיוחדת על סוג מחשבים זה לאור טיבו. המדובר, כמובן, בסוג המחשבים הקרויים מחשבונים –  Calculators הואיל  והמדובר בסוג מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד.
המושג עבירות מחשב מחיל בתוכו שתי קבוצות שונות של עבירות: עבירות נגד מחשב ועבירות באמצעות מחשב.
לרוב, עבירות המחשב ה"מסורתיות" נכללות בקבוצת העבירות השנייה. העבירות נגד מחשב התפתחו בשלב מאוחר יותר והיום התפיסה כלפיהן רחבה יותר. קבוצה זו אף קיבלה חיזוק חשוב בחקיקת תיקון לחוק הפדראלי בארצות הברית שקבע עבירות חדשות נגד מחשב ונגד חומר מחשב. חוק המחשבים בישראל קובע איסורים פליליים לגבי שתי קבוצות עבירות אלו.
בשנים הראשונות לאחר חקיקת חוק המחשבים, עדיין הייתה קיימת אווירה סלחנית למדי סביב עבירות מחשב וזאת לאור ההתפשטות המוגבלת של מחשבים לפני למעלה מעשור וההסתמכות המוגבלת שלנו, כציבור, על תופעת המחשוב.
בעבר נתפס העיסוק במחשבים כ"עולמם של צעירים", אשר מעשיהם נתפסו כמעשי קונדס ותו לא ולפיכך אין להחמיר עימם. יתרה מזו, חלק מהאוכלוסייה אף רחש הערכה מסוימת כלפי "האקרים" וזאת לאור יכולתם וידיעתם בתחום המחשוב.
דוגמא לייחס הציבור לעניין זה רואים אנו בת"פ (חיפה) 8243/97 מדינת ישראל נ' גיל פז דינים שלום כרך יב 153 מיום 24.02.1998 בבקשת הנאשם כי יקל בית המשפט בעונשו הואיל והנאשם הינו אדם "נורמטיבי" אשר הואשם בהחדרת תוכנת "וירוס" למחשבי רפא"ל.
בית המשפט לא קיבל את טענת הנאשם וקבע כי:
" יש אפוא להבהיר לכל מי שמבקש לכתוב תוכנה מרושעת, להחדיר תוכנה שכזאת למחשב כלשהו או לעשות במחשבו שימוש מרושע אחר, כי בית המשפט לא יקל עמו בדין כאשר ייתפס בכך, וגלגול עיניים תוך טיעון שהמעשה נעשה כמעשה קונדס על ידי אדם בעל דפוסי התנהגות נורמטיביים, לא יועיל." וכן בע"פ (ת"א) 71227/01 מדינת ישראל נ' טננבאום, תק-מח
2 002(2) 1540 משנת 2001 הדגיש בית המשפט את הסכנה הקיימת בתפישת הציבור את האקרים כ"גיבורים" וכי אין במעשיהם משום עבירה. בעניין זה, ציין בית משפט קמא כי:
" מה שמדאיג הוא שאין רואים תמיד את החדירות האלה ואת הפיתוחים להשחית, כעבריינות, פשע של ממש".
אולם, בעשור האחרון, לאור התחזקות ההכרה החברתית באיום הקיים על חיי העסק, הפרט והמדינה כתוצאה מעבריינות המחשבים התעצמה רמת הענישה וזאת נראה לאורך עבודה זו.
יפים לכך דברי כבוד השופט ריבלין בבש"פ 7368/05 מדינת ישראל נ' קואל (פורסם בנבו):
" החדירה למחשבו האישי של אדם גרועה לא פחות מן הפריצה לביתו. ביתו של אדם הוא מבצרו, ומחשבו האישי הוא פינת הסתר החבויה במבצר, הוא המגירה האישית של בעליו, והוא אוצר בתוכו, תכופות, מידע פרטי, אישי, ולעיתים כמוס. החדירה אל המחשב האישי כמוה כחיטוט בחפציו האינטימיים.
המגירה האישית אינה רק  זו המצויה בשולחן העבודה של האדם. היה אפילו מי שראה בשקיות האשפה שמשליך אדם מאגר אישי ופרטי לא פחות מזה המצוי במגירת השולחן, או לענייננו, במחשב האישי."