הסדרי טיעון בישראל – מעמדו של הקורבן בעקבות תיקון תשס"ה מאת א.      מבוא
ב.      הסדר טיעון – המסגרת הנורמטיבית ג.        מעמדו של קורבן העבירה
1 . השינוי שחל בשיטות המשפט השונות
2 . מעמד הקורבן במשפט הישראלי ד.      מצב משפטי טרם התיקון והרקע לתיקון – ביחס להסדרי טיעון ה.      עיקרי התיקון
1 . זכויות קורבנות וזכויות נאשמים
2 . האיזון שנקבע בתיקון ו.        מצב משפטי לאחר התיקון – ביחס להסדרי טיעון
1 . יישום התיקון
2 . היבטים שעולים מהליווי בשטח ותיקונים מוצעים ז.       סיכום **ללא רשימה ביבליוגרפית הסדר הטיעון הינו תולדה של מקח וממכר הנערך בין הנאשם לרשויות התביעה, במסגרתו, בדרך-כלל, תמורת הודאתו של הנאשם וויתורו על זכותו לקיום משפט הוכחות כהלכתו, הוא זוכה לענישה קלה יותר מזו שהיה מקבל לו היה מורשע במשפט.
חלק ניכר מהמשפטים הפליליים מסתיימים בהסדרי טיעון . לפי הערכתה של פרקליטת מחוז המרכז, עו"ד רחל שיבר, כ-70% מהתיקים המתנהלים נגד מי שפגעו בילדים מסתיימים בהסדרי טיעון. כך עלה בדיון מיוחד בנושא בכנס באר שבע לשלום הילד המתקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בהסדרי הטיעון צפונים יתרונות לכול "הנפשות הפועלות" בהליך הפלילי, באמצעות הסדר טיעון הנאשם זוכה לעונש קל יותר מזה שהיה צפוי לו במשפט הוכחות רגיל וכן נחסך ממנו עינוי הדין שבמשפט ממושך. מהקורבן נחסך הליך מתן העדות על כול אי הנעימות הכרוכה בכך. התובע זוכה להרשעה "בטוחה" וזה מקבל משנה תוקף כאשר בתיק קיימים "קשיים ראייתים". באופן כללי הסדרי הטיעון מהווים חלק אינטגראלי וחיוני לפעילות התקינה והשוטפת של מערכת המשפט בכללותה וחוסכים עלויות רבות. מנגד יש הגורסים כי זו פרקטיקה שיש לבטלה או לכול הפחות להגבילה שהרי במהותה היא מעוררת פגם מוסרי לפיו המדינה כורתת חוזה עם עבריין, היא חותרת תחת חקר האמת וכן יש חשש מוחשי מפני פגיעה בהרתעה שמהווה כלי מרכזי במשפט הפלילי. ולענייננו החשוב מכול הוא שבפרקטיקה זו לא ניתנת לקורבן הזדמנות נאותה לפרט בפני בית המשפט את עמדתו ביחס להסדר המתגבש. אכן מכוח חוק נפגעי עבירה יש זכות לנפגעי עברות מין ואלימות להביע דעתם לפני התובע אך עולה השאלה, האם הסדר זה אפקטיבי  ומקיים את אינטרס ההשתתפות  של נפגעי העבירה כראוי. בחיבורי, לאחר סקירה של המסגרת הנורמטיבית לעניין הסדרי טיעון כולל בחינת השאלה מה עמדת הפסיקה לעניין מעמד הקורבן בהסדרי הטיעון אדון במעמדו של קורבן העבירה בשיטות משפט שונות  ובישראל בפרט. לאחר הסקירה הכללית אדון במצב המשפטי לעניין מעמדו של נפגע העבירה בהסדרי טיעון בטרם התיקון והרקע לתיקון, אבחן את עיקרי התיקון והאיזון הראוי בין זכויות הקורבן לזכויות הנאשם ואדון במצב המשפטי לאחר התיקון והאם אכן אינטרס ההשתתפות של נפגע העבירה באה לידי ביטוי בתיקון ובפרקטיקה ואתן דוגמא ליישום התיקון מהליווי בשטח.