קשרים דתיים וחברתיים בין נוצרים ויהודים בארץ ישראך מתחילים מכתבי הקודש עד ימינו - קובלתי 90 כציון לעבודה זו, ישנם מדריכי ראיון בעבודה ראיונות לאנשים נוצרים, יהודים ואחד לבן אדם שאינ=מו יהודיה ואביו נוצרי

תקציר העבודה

תוכן עניינים:

1 . מבוא. – 1 –
2 . היהדות. – 3

3 . הנצרות. – 6

4 . יהודים בעיני נוצרים:. – 9

4 .1. סקירה היסטורית – הכתיבה על יהודים.. – 9

4 .2. החינוך הנוצרי אודות היהודים והיהדות. – 10 – 5. נוצרים בעיני יהודים.. – 12
– 5.1.     מדברי רבני היהודים הגדולים על נצרות:. – 14

6 . קשרים ודו-שיח יהודי-נוצרים – 16
– 7. מתודולוגיה. – 21

8 .ממצאים.. – 23
– 9.סיכום.. – 28

1 0. רשימה ביבליוגרפית. – 29

1 1. נספחים.. – 30 – המסורת היהודית והנוצרית, המתבססות על דברי האלוהים, ערות מאוד לערכו של האדם, צלם אלוהים. האהבה לאותו אל צריכה להפוך לפעולה לטובת האנושות. ברוח הנביאים, על יהודים ונוצרים לשתף פעולה ברצון למען צדק חברתי ושלום בכל הרמות: המקומית, הלאומית והבינלאומית.  בו-בזמן יכולה פעולה משותפת לסייע רבות בקידום הכרות והערכה הדדית (ליפל ורוזן, 1996).
עבודת המחקר שלי מתמקדת בראש ובראשונה בשתי דתות מונותיאיסטיות, היהדות והנצרות. הקשר בין שתי הדתות הוא דבר שמאוד עניין אותי מזמן. שתי סיבות עיקריות היו שדחפו בי לחקירת נושא זה והם בראש ובראשונה כיוון שאני נוצרייה, מאוד התעניינתי לחקור את מבטם של היהודים כלפיי וכלפי דתי, למרות שאני לא דתייה, אבל מבט היהודים כלאום, כחברה בשל עצמה ולא כדת אותי הוא מאוד מעניין.  כדי שנוכל ללמוד על אחרים, אנו צריכים קודם ללמוד על עצמנו כדי שנוכל להגדיר את עצמנו ולהבחין בינינו לבין אחרים.  מעצם הנקודה הזו, אני לא הסתפקתי בידיעה שלי על הנצרות, חיפשתי בספרים וקראתי על הדת, ואגב החומר ההיסטורי על מי הם הנוצרים ומהי נצרות השגתי גם ממקורות יהודיים.  ביקשתי מכוהן דת קתולי שיאשר לי את החומר בו אני משתמשת כדי להראות גם את הנצרות כפי שהיא ושלא יהיה בלבול כלשהו, כי כשנוצרי מדבר על דתו יהיה יותר ברור מאשר כשאחרים יסבירו על הדת שלו. גיליתי שיש הרבה אנשים שלא משנה להם דתו של בן אדם, נהניתי כשמצאתי שאנשים יהודים ונוצרים מאוד פתוחים לקשרים עם אחרים.  הופתעתי מאוד מהספרות, מדברי הרבנים הגדולים על נצרות, אבל טוב מאוד היה שיש סתירה בין דברי הרבות לבין התנהגותם ומחשבתם של היהודים כלפי נוצרים.
עבודתי זו מחולקת לכמה פרקים :
פרק ראשון הוא כעין הגדרה וסקירה היסטורית על היהדות, מתרכז על הרקע הדתי של היהודים שהיא מחולקת ללאום, תרבות, דת וחברה, הסברתי בקצרה על כל ענף ועל מקור השם יהדות שלא ידעתי קודם לכך את מקור היהדות. הסברתי בקיצור על מה זה יהדות.  בפרק השני עשיתי אותו הדבר כלפי הדת הנוצרית, הסברתי על ישוע המשיח קצת, על המקומות הקדושים בנצרות, על המושג "ארץ הקודש".  בפרק השלישי מדובר על "יהודים בעיני נוצרים", דברי האפיפיור פאולוס השני, ומה הוא אמר על היהדות בכלל ועל הקשרים עם היהודים.  בהקשר זה אני רוצה לומר שחיפשתי על מאמר שקראתי לפני כמה שנים שכתב האפיפיור הקופטי שנודה, לצערי לא מצאתי, במאמר זה הוא אומר:"אם אני פוגש במקרה את הנשיא הישראלי, אני בשמחה לוחץ את ידו ושואל אותו על שלומו". בפרק הרביעי מדובר על "נוצרים בעיני יהודים", דברי רבות בתי הכנסת הגדולים על הנוצרים ועל הדת הנוצרית בכלל.
בפרק החמישי מתחיל המאבק החיובי-שלילי, זהו הפרק שאני הכי חיכיתי לו, בפרק זה כתבתי על דו-שיח נוצרי-יהודי וכן על הקשרים, דברים שונים ודומים בשתי הדתות וכו'. שמחתי מאוד שהכרתי דעותיהם של אבות הכנסייה על היהדות ומצד שני דעותיהם של רבות בתי הכנסת על הנוצרים, ויותר שמחתי כששמעתי את זה וראיתי מול העיניים בראיונות, הראיונות היו לי אחד הדברים הכי מסקרנים והכי מעניינים כי אני לא רק קוראת אלא חיה את המצב.  הסקתי דבר שלדעתי הוא מאוד טוב, ששני הצדדים מכבדים זה את זה ובשמחה רוצים ומרוצים מהקשרים שלהם עם הצד השני.
בספרו של יוסי יונה הוא מדבר על הרב-תרבותיות בישראל ואומר: "הרב תרבותיות הדינמית היא ניסיון להתגבר על מחדליה של מדיניות "כור ההיתוך" המסורתית בלי לוותר על יעדה המרכזי של מדיניות זו: יצירתה של חברה המאופיינת במידה ניכרת של הומוגניות תרבותית". הוא בעד התקשרות של נוצרים ויהודים או ערבים ויהודים בארץ ישראל, וזה מתקשר לדעתם של המרואיינים.  יוסי יונה גם אומר: "רב תרבותיות זו שואפת ליצור קולקטיב לאומי הומוגני היונק את זהותו החברתית מהמורשת התרבותית של כל קבוצה וקבוצה".