האסלאמיזציה של אירופה והשפעותיה על הקהילה העסקית בישראל - עבודת מחקר מעולה!

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , ,
ציון 94
שנת הגשה 2011
מספר מילים 14309
מספר מקורות 57

תקציר העבודה

      בית הספר למוסמכים במנהל עסקים                                                     לתואר מוסמך במנהל עסקים                                                התוכנית המתמחה בניהול בינלאומי     האסלאמיזציה של אירופה והשפעותיה על הקהילה העסקית בישראל במסגרת הקורס: סיור לימודי – עושים עסקים עם אירופה תוכן-עניינים
1.
מבוא. 3
2 . שינויים דמוגרפים באירופה. 4
2 .1 שינוי פניה של אירופה. 4
2 .2 מקורות ההגירה המוסלמית. 5
2 .3 הסיבות לעלייה הניכרת בשיעור המוסלמים באירופה. 5
2 .4 המאפיינים של הקהילות המוסלמיות. 8
2 .5 התמוססות הרב-תרבותיות. 9
2 .6 שינוי במדיניות האירופית. 11
2 .7 פני אירופה-לאן?. 12
3 . השפעת השינויים הדמוגרפים על מדיניות האיחוד האירופי כלפי ישראל. 13
3 .1 האיחוד האירופי – רקע ומבנה. 13
3 .2 לובי באיחוד, בנציבות ובפרלמנט. 15
3 .3 הפרלמנט האירופי – חלוקה מגזרית. 18
4 . ישראל והאיחוד האירופי 20
4 .1 רקע. 20
4 .2 אבני דרך ואירועים משמעותיים. 23
4 .3 חרם מוצרים.
5
4 .4 ניתוח נתונים. 27
4 .5 מסקנות. 30 5. נספחים. 32
עיקר נאומו של חירט וילדרס. 32
תמצית מאמר של העיתונאי סבסטיאן וילאר רודריגז 37
ביבליוגרפיה. 38
אוֹריאנה פָלָאצ'י המנוחה הבחינה כי ברבות השנים "הופכת אירופה יותר ויותר לאחד ממחוזות האסלאם, לקולוניה של האסלאם." ההיסטוריונית בת יאור כינתה את הקולוניה הזאת "ערב-אירופה" (Eurabia). בספר שראה אור לאחרונה, Last Days of Europe ("ימיה האחרונים של אירופה"), צופה וולטר לקווייר כי אירופה כפי שאנו מכירים אותה תשנה בהכרח את דמותה. מארק סטיין, בספרו America Alone: The End of the World as We Know It ("אמריקה לבדה: קץ העולם המוכר לנו"), מרחיק לכת עוד יותר וקובע כי חלק גדול מהעולם המערבי "לא ישרוד את המאה העשרים ואחת, וחלק גדול ממנו – כולל רבות ממדינות אירופה, אם לא כולן – ייעלם למעשה עוד בימי חיינו". האסלאמיזציה של אירופה הינה אחד מן האייטמים הבוערים בשיח התקשורתי בשנים האחרונות. שיטפון החומרים בנושא יוצר תחושה מפחידה עד כדי בניית תמונת עולם אפוקליפטית. התפרעויות מוסלמים בצרפת ובדנמרק ותופעות דומות הוסיפו שמן רב למדורת העימות עם הציוויליזציה האסלאמית המתפשטת, לכאורה, באירופה.   מעולם לא קרה שמרחב יבשתי גדול עבר מציביליזציה אחת לשנייה בשל קריסתה של אוכלוסייה שלמה, על אמונתה וזהותה וגם לא ידוע על מקרה בו התקומם עם, בממדים כאלה, להחזיר לעצמו את מכורתו ומורשתו. החידוש והממדים של הבעיה של אירופה מקשים על הבנתה, על כן קיים פיתוי להתעלם ממנה, כשם שכמעט בלתי-אפשרי לחזות את סופה. יחד עם אירופה, כולנו צועדים אל ארץ לא נודעת.
שאלת המחקר:
בעבודתנו נבחן היא האם כמות המוסלמים באירופה משפיעה על הקשרים הכלכליים עם ישראל? (להלן: שאלת המחקר). הנחת המוצא שלנו היא כי אכן קיים קשר בין כמות המוסלמים באירופה, להיקף ומידת הסחר עם הקהילה העסקית בישראל.
מתודולוגיה:
 על מנת לבדוק את שאלת המחקר נפנה לתהליך בעל שלושה חלקים: בשלב הראשון נתחיל בסריקת השינויים הדמוגרפיים והסיבות לשינויים ונבחן האם בעקבות השינויים הדמוגרפיים חלו שינויים תרבותיים באירופה. בשלב השני נבדוק את ההשפעות הפוליטיות של שינויים אלו, כיצד, אם בכלל, הם באים לידי ביטוי בפעילות הלובי של הפרלמנט האירופי, בכמות הייצוג המוסלמי בפרלמנט, בתהליכי חקיקה חיוביים ושליליים כלפי ישראל ובהתקדמות/הקפאות חוזים. נבחן האם העלייה בכמותם הדמוגרפית של המוסלמים מתורגמת לפעילות פרלמנטארית והאם ניתן להבחין בהבדלים מבחינת כמות התנגדות כלכלית ישראלית במדינות בהן הקהילה האסלאמית גדולה יותר. ההנחה שלנו היא שהעלייה בכמות המוסלמים באירופה תתורגם לחיזוק הלובי האנטי ישראלי וחיזוק הכוח הפוליטי, באמצעות עלייה במספר הנציגים המוסלמים או מייצגי הקהילות המוסלמיות בפרלמנט. לסיום, נבצע בחינה אמפירית של היקף המסחר בין ישראל לאירופה, מתוך מטרה לאבחן האם במדינות בהן אחוז המוסלמים גדול יותר היקף המסחר אכן קטן יותר וננסה להגיע למסקנות מהתהליך שעברנו.
                                                            קריאה נעימה!
2 .
שינויים דמוגרפים באירופה
2 .1
שינוי פניה של אירופה בשלהי המאה העשרים חזו כמה קיצוני-סביבה בביטחון רב, שבמקביל לאזילתם של דברים שונים בעולם – זהב, אבץ, בדיל, כספית, נפט, נחושת, עופרת, גז טבעי וכן הלאה – תיכתש האנושות תחת "צפיפות אוכלוסין" נוראה. בתחילת המאה העשרים-ואחת העולם עדיין מלא משאבים טבעיים. באירופה, לעומת זאת, הולך ואוזל המשאב החיוני ביותר – בני אדם. באף אחת ממדינות האיחוד האירופי לא מגיע שיעור הפריון לסף התחלופה הדרוש לשימורהּ של אוכלוסייה בגודל יציב, קרי, למדרגת 2.1 ילדים לאישה. יתר על כן, אחת-עשרה ממדינות האיחוד, ובהן גרמניה, אוסטריה, איטליה, הונגריה וכל שלוש המדינות הבלטיות, מציגות "גידול טבעי שלילי" (דהיינו יותר מקרי מוות מלידות) – שלב אחד נוסף במורד המדרון הדמוגרפי החלקלק. נתונים אלה מרשימים דיים באופן מצרפי.
אבל השטן נמצא בפרטים, ואלה מדגימים מוחשית מה קורה כאשר יבשת בריאה, עשירה ובטוחה יותר מאי-פעם ממאנת להוליד את העתיד האנושי במובן הבסיסי ביותר. וכך, בהיעדרו של היפוך מגמה חד, הבלגים יראו את אוכלוסייתם צונחת מ-8 מיליון בשנת 2001 לכדי 7
מיליון בשנת 2020 (ירידה של 12.5 אחוזים), כאשר עד מחצית המאה עלולה בלגיה להכיל רק 4.5 מיליון תושבים. הספרדים עשויים לראות את אוכלוסייתם נקצצת ב-
5 אחוזים כמעט עד שנת 2050. בגרמניה, הפורענות מתרגשת ובאה על מערכות הבריאות והפנסיה הממלכתיות לאור העובדה שפחות ופחות עובדים משלמי מיסים יידרשו לתמוך ביותר ויותר גמלאים. יתר על כן, הודות לאותן מגמות דמוגרפיות עצמן, עד מחצית המאה תאבד גרמניה אוכלוסייה בכמות השווה לכל אוכלוסיית מזרח-גרמניה לשעבר. שיעור הפריון במדינה, עומד כעת על
1 .39 בלבד, אבל סקר שנערך לאחרונה העלה כי בקרב גרמנים בני עשרים עד שלושים, רבע מן הגברים וחמישית מן הנשים מתכוונים שלא להוליד ילדים כלל – ואינם מתביישים להודות בכך.        וישנה איטליה, שמשפחותיה המורחבות והגדולות כלכלו במשך שנים רבות את דמיונו של העולם. המציאות שונה עד-מאד:
אם תימשך המגמה הנוכחית, עד שנת 2050 כמעט 60 אחוז מן האיטלקים לא יידעו מניסיון אישי מה הם אח, אחות, דוד, דודה או דודן. אבל אולי אין זה מפתיע במדינה שבה גילו הממוצע של גבר בעת לידת ילדו הראשון הוא שלושים ושלוש, ושבה מספרם של בני השישים וחמש ומעלה גדול משמעותית ממספרם של בני החמש-עשרה ומטה (גם בגרמניה, בספרד, בפורטוגל וביוון עולה מספרם של בני השישים וחמש ומעלה על מספרם של בני החמש-עשרה ומטה). קריסה זו גם אינה מוגבלת ל"אירופה הישנה"; עד שנת 2050 צפויה אוכלוסיית בולגריה להצטמק ב-36 אחוזים, וזו של אסטוניה ב-52 אחוזים. בעשרים וחמש השנים הקרובות ייפול מספר העובדים באירופה ב-7 אחוזים, בעוד מספרם של בני השישים וחמש ומעלה יגדל ב-50 אחוזים – מגמות שייצרו בעיות פיסְקליות קשות-מנשוא למדינת הרווחה בכל רחבי היבשת.
המתחים הבין-דוריים שינבעו מכך יפעילו לחץ עצום על הפוליטיקה הלאומית, ולחץ זה עשוי לסתום את הגולל על פרויקט "אירופה" כפי שהותווה מאז נוסדה ב-1952
קהילת הפחם והפלדה האירופית – מבשרתו המוסדית של האיחוד האירופי. דמוגרפיה היא גורל, ודמוגרפיית השקיעה האירופית – שאין לה אח ורע בהיסטוריה האנושית בנסיבות שאינן כוללות מלחמות, מגפות ואסונות טבע – יוצרת בעיות אדירות ובלתי-נמנעות. ההיסטוריה מתעבת חללים ריקים, והחלל הדמוגרפי שפערו שיעורי הפריון ההרסניים של אירופה הולך ומתמלא מזה דורות אחדים בידי הגירה המונית מכל רחבי העולם המוסלמי. כל מי שטרח להתבונן יכול היה לראות את השפעותיה המובהקות ביותר של הגירה זו בנוף העירוני ההולך ומתבדל של אירופה היבשתית, נוף של פריפריה מוסלמית ענייה המקיפה באופן טיפוסי ליבה עירונית אירופית אמידה.