הקדמה 3
מבוא 4
זכות השתיקה במבט משווה 5
זכות השתיקה באנגליה. 6
זכות השתיקה בארצות הברית. 6
זכות השתיקה בקנדה. 7
זכות השתיקה במשפט העברי 8
החיסיון מפני הפללה עצמית 9
ההסדר החוקתי 9
חריגים לחיסיון מפני הפללה עצמית. 11
היקף ההגנה המשפטית על החיסיון מפני הפללה עצמית. 12
האם החיסיון חל גם על חשוד?. 17
ההבדל בין החיסיון מפני הפללה עצמית לזכות השתיקה. 19
זכות השתיקה 22
הצדקות להענקת זכות השתיקה. 23
1 . מניעת הטרילמה. 23
2 . צמצום פערי הכוחות. 24
3 . אופיו האדברסרי של ההליך הפלילי 26
4 . האוטונומיה של הרצון הפרטי וכבוד האדם כמטרה ולא כאמצעי להשגת מטרה. 26
הביקורת על זכות השתיקה והאיזון בין האינטרסים ויחסיות זכויות הנאשם.. 27
מועד היידוע על קיומה של זכות השתיקה. 29
משקלה של שתיקה בחקירה. 30 משקלה של שתיקה במשפט. 30 התרופות בהפרת זכות השתיקה. 31
דוקטרינת ההשתק. 32
סיכום ומסקנות 33
הקדמה ההליך הפלילי הוא הליך טראומתי עבור החשוד ואחר-כך, אולי, הנאשם. הוא נחקר באינטנסיביות, לעיתים באגרסיביות, במשך שעות ארוכות. במהלך החקירה נמנעות ממנו זכויות יסודיות כחופש התנועה, היכולת ליצור קשר עם הסביבה החיצונית, שעות שינה וכדומה.
אחר-כך אולי יינתן במעצר שגם בו, לצד הפגיעה המתמשכת בזכויות היסוד שלו, ישהה בתנאים קשים לצד עבריינים תוך שהוא חשוף לפגיעה פיזית ונתון במצב מנטאלי קשה ביותר. אם יוחלט להגיש נגדו כתב אישום הוא עלול למצוא את עצמו במעצר ארוך של כמה חודשים. אחר-כך יבוא המשפט שגם בו יהיה נתון ללחץ כבד מצד התביעה להודות במעשים המיוחסים לו ויעבור חקירות אינטנסיביות שמטרתן אחת: למוטט את גרסתו ולהציגו כאשם במעשים המיוחסים לו. מתוך הכרה בבעייתיות הנוצרת במהלך התגבשות ההליך הפלילי ביחס לזכויות היסוד של חשודים ונאשמים הלכה והתפתחה, בעיקר בשיטות משפט של מדינות דמוקרטיות ליברליות, הגנה הולכת וגוברת על זכויות יסוד אלו. במסגרת הגנה זו חלה מעין תפנית ביחסי הכוחות בין הנאשם לגופי החקירה והתביעה, מערכת שבמסגרתה החשוד או הנאשם נמצאים בנחיתות מובהקת ונתונים למעשה לחסדי הגופים האמורים. תפנית זו מתבטאת, בין השאר, בביצורן של זכויות יסוד של חשוד או נאשם, בהן זכות ההיוועצות עם עורך דין, החיסיון מפני הפללה עצמית והזכות שהיא עניינה של עבודה זו- זכות השתיקה בחקירה ובמשפט. זכות זו, שכפי שאראה להלן נעוצה ברציונאל של שיטת המשפט האדברסרית, בה אין הנאשם מחויב לסייע לתביעה בהשגת ראיות, גיבוש כתב האישום וניהול המשפט, אלא אולי אף להיפך: הנחת העבודה של שיטה זו היא שמתוך המתרחש בזירת המשפט בין הצדדים תצוץ האמת אותה יזהה השופט היושב בדין ועל בסיסה יוכרע דינו של הנאשם. מתוך הנחת האדברסריות- יריבות- משמע- שני צדדים המתמודדים בזירת המשפט, כשכל אחד נוקט את תכסיסיו ואמצעיו המשפטיים על מנת להיטיב עם האינטרסים שהוא מקדם, עולה כי זכות השתיקה היא אסטרטגיה רבת עוצמה הנתונה לנאשם כחלק ממשחק התפקידים האדברסרי. שהלא שתיקת הנאשם מחייבת את גופי החקירה והתביעה לטרוח ולשקוד יותר על השגת ראיות חיצוניות ואובייקטיביות לביסוס אשמת הנאשם, זאת מבלי שמוטלת על הנאשם החובה לסייע לה בכך. זוהי פרקטיקה המבססת את זכותו של נאשם שלא להפליל את עצמו ולא לומר דבר כלשהו שעלול או עשוי, לסייע לרשויות התביעה במשפטן נגדו. יש לראות בה זכות מרכזית רבת חשיבות, המשנה, ככל שהיא הולכת ומתבצרת, את כללי המשחק של המשפט הפלילי.             מה אופייה, מה היקפה, כיצד היא מיושמת ועוד, זהו ענייני בעבודה זו.  מבוא
כאמור, זכות השתיקה הינה זכות המוקנית לנאשם בהליך פלילי. נלווית לה החסינות מפני הפללה עצמית בחקירה. הנחת היסוד היא שיחסי הכוחות הבלתי-שווים בעליל בין הנחקרנאשם לרשויות התביעה והחקירה, מצבו המנטאלי הקשה של הנחקרנאשם, התנאים הפיזיים המאוד לא נוחים בהם הוא נתון לפני, בעת ולאחר החקירה, כל אלה ועוד עשויים להסביר את העובדה שבדרך-כלל הנחקר הוא המפליל את עצמו. משמע, פועל בניגוד לאינטרס העצמי שלו. זכות השתיקה היא ביטויה המובהק ביותר של החיסיון מפני הפללה עצמית, שהוא בעצם רק זכות שתיקה יחסית, המתבטאת בזכות נחקר שלא להשיב על שאלות העלולות להפילו.
אף שעל-פי לשון החוק "היבשה" עומדת רק לנאשם זכות שתיקה, וזאת רק כשהוא נחקר בעל-פה, בזמן שלכל אדם אחר, לרבות חשוד, עומד רק החיסיון מפני ההפללה העצמית, בית המשפט הביע את דעתו לא אחת, בדבר הרחבת זכותו של חשוד הורחבה כך שכיום זכותו שלא להשיב דבר לחוקריו. למרות זאת, בית המשפט טרם הכריע באופן ברור ומוחלט בשאלה זו והיא נותרה בצריך עיון. אשר לזכות השתיקה בנוגע למסמכים, בית המשפט קבע חד-משמעית, שאין בזכות השתיקה להקנות לחשוד אפשרות להמרות צו שיפוטי המורה לו למסור מסמכים, ככל שמדובר במסמכים שאין בהם כדי להפלילו. שאלתי בעבודה זו היא מה אופייה של זכות השתיקה, במה היא נבדלת מהחיסיון מפני הפללה עצמית, מה היקף השתרעותה, מה היקף ההגנה המשפטית עליה ומהן התרופות במקרה של פגיעה או הפרת הזכות?  לשאלות אלה אענה תוך עיון בסוגיות הקשורות לחיסיון מפני הפללה עצמית וזכות השתיקה כפי שהם עולים מלשון החוק, מפסקי בית המשפט וממאמרי מלומדים בתחום, תוך ניסיון לתאר את ההסדרים הייחודיים הנוגעים לזכות זו כפי שהתגבשו במשפטנו, בעיקר בשני העשורים האחרונים, מאז כניסתם לתוקף של חוקי היסוד בעלי פיסקת ההגבלה. בחלקה הראשון של העבודה אעסוק בחיסיון מפני הפללה עצמית: אבחן את אופיו, החריגים שאינם חוסים תחת כנפיו, היקף ההגנה המשפטית עליו, אדון בשאלה האם החיסיון מפני הפללה עצמית חל גם על חשוד ואתאר את ההבדל בין החיסיון מפני הפללה עצמית לזכות השתיקה. כל זאת במטרה להבחין קטגורית בינו לבין זכות השתיקה ולתאר את ההסדרים החוקתיים והפסיקתיים שהתעצבו בעניינו. בחלקה השני שלך העבודה אדון בזכות השתיקה: אביא את ההצדקות להענקת זכות השתיקה, אדון בשאלת האיזון בין האינטרסים החיוניים ויחסיות זכויות הנאשם, אדון במועד היידוע על קיומה של זכות השתיקה, אתאר את משקלה של שתיקה בחקירה ובמשפט, אדון בתרופות בהפרת זכות השתיקה. כל זאת במטרה להבחין בינה לבין החיסיון מפני הפללה עצמית ולתאר את ההסדרים החוקתיים והפסיקתיים שהתעצבו בעניין זה.
חלקה השלישי של העבודה יוקדש לסיכום ומסקנות.