תוכן עניינים תקציר
3 מבוא

4 המסגרת התיאורטית
6
1 . קטגוריית מעבר לאימהות
6
1 .1 קריטריון מעברי חיים
6  1.2  קריטריון מעבר לאימהות 7
;2. קטגוריית הרווחה הכללית של אימהות
8
2 .1 קריטריון השפעת המעבר לאימהות על תחושת הרווחה האישית של אימהות
1 0
2 .2  קריטריון הרווחה הכלכלית במעבר לאימהות
1 1
3 . קטגוריית שינויים במעבר לאימהות; פיזיים, פסיכולוגיים ונפשיים
1 1
3 .1 קריטריון שינויים פיזיים
1 2
3 .2 קריטריון שינויים פסיכולוגיים
1 2
3 .3  קריטריון שינוים נפשיים
1 2
4 . קטגורית קשר זוגי במעבר לאימהות
1 3
4 .1 קריטריון אינטימיות זוגית
1 4
4 .2  קריטריון תמיכה בקשר זוגי
1 5
5 . קטגוריית שינויים חברתיים
1 6
שיטת מחקר
1 7
ממצאים
2 0 דיון ומסקנות
3 7
ביבליוגראפיה
4 2
נספחים
4 4-112
עבודה זו תחקור את נושא האימהות המוכר וכה עמוק במחקר איכותי בשיטה פונולוגית, תוך מיקוד בתחושות ובשינויי איכות וסגנון חיים של אימהות לילד ראשון שזיכרון חייהן כרווקות עדיין טרי. נושא האימהות מורכב ורחב בצורה קיצונית ובהתאם הוא מופיע בהיבטים שונים, מורכבים ופרדוקסאליים בספרות המקצועית.
הגר, (2001) מציגה תיאור של אדריאן ריץ', (Rich, 1997), לאימהות מתוך ספרה "ילוד אשה" בה מתוארת אמא כאדם בלי זהות נוספת לאימהות שלה, המוצאת סיפוקה משהייה עם ילדיה, ומכך שהיא מכווננת לצרכי אחרים. לפי ריץ', (Rich, 1997) בהגר, (2001) אהבת אם היא ללא תנאי ומשמעותה חוסר אגואיזם ברמה קיצונית. המושא רב גווני ומורכב ביותר ולדעת פרידמן (2007) עולות שאלות תיאורטיות רבות בניתוח האימהות. פרידמן (2007) מציינת כי יש חוקרים, כדינרשטיין ((Dinerstein ,1976 המציגים את האם כבעלת כוח רב ובלתי מוגבל, היות והקיום הגופני והרגשי של הילד תלוי בה לחלוטין. לדעת פרידמן (2007) באידיאולוגיה המתייחסת לאימהות יש סתירות רבות, מצד אחד ישנה "רומנטיזציה  של אימהות כנותנות חיים, מקריבות וסולחות", ומצד שני "…תפיסה שלילית של אימהות כחונקות, שתלטניות והרסניות". יתר על כן אימהות "נתפסות ככל יכולות…מחזיקות בידן את עתיד האנושיות, אך חסרות אונים,כנועות לתכתיבי הטבע, לבעליהן ולכוחות חברתיים" (פרידמן,2007). ראיתי כי חשוב וכדאי לחקור נושא כה חשוב זה. שלא כמו ריץ', (Rich, 1997) בהגר, (2001), הגר (2001) עצמה כותבת כי גילתה כי הדימוי של ריץ', (Rich, 1997) על אימהות אינו אמת. לדברי הגר (2001):" אין אמהות כאלה, אין נשים מקריבות כל כך שאהבתן אוטומטית וטוטלית." הגר (2001) מאמינה כי הדימוי של ריץ', (Rich,
1 997) נבנה במכוון על ידי החברה כדי לדכא נשים, והיא מציינת כי היו נשים ש"כבר היו אמהות והתפכחו." הגר (2001) מנגידה את הניסוחים התיאורטיים על הדימוי האימהי, בהם נתקלה בספרות התיאורטית מול המציאות האימהית, בה היא נתקלה ומוצאת קושי בהנגדה זו.
בנושא האימהות היבטים רבים ומעניינים ואותם יצאתי לבדוק בכיוונים רגשיים פסיכולוגיים כגון האופן בו נשים חוות אמהות בשנים הראשונות, הגדרתן העצמית, יחסי בני הזוג לאחר הלידה, וכיוונים פיזיים כהתנהלות כלכלית, שינויים גופניים, התמודדות עם חינוך ילדים ובריאותם. תחילה אציג רקע תיאורטי מתוך מחקרים מקצועיים בתחום, לאחריו את שיטת המחקר והממצאים שאאסוף ובסיום אציג דיון ומסקנות שישלבו בין המחקר המקצועי והממצאים שעלו במחקר זה. נושא האימהות רחב ביותר והעבודה תתמקד בהשפעת וחוויות אימהות חדשה באימהות שזיכרון  המעבר לאימהות טרי עבורן .לאחר בדיקה מעמיקה של הספרות המקצועית בנושא, החלטתי כי יהיה הולם במיוחד לחקור אותו על ידי גישה נרטיבית- פנומנולוגית שנראתה לי כאן כמתאימה כשאני מציגה, לפי קרסוול  ((Creswell,1998, את האופן שבו מספר בני אדם (אימהות) מתארים ומפרשים היבטים שונים בתופעת האימהות. יצאתי לקראת הראיונות ללא השערות מוקדמות ומתוך הבנה כי בנושא קיים פוטנציאל מחקרי עצום. מתוך הראיונות עלו קטגוריות רחבות ומופשטות שתוארו על פי כמה קריטריונים ומתוכם בחרתי את הקטגוריות העיקריות שאליהן כיוונתי בעבודה. התרומה המשוערת של העבודה והתועלת שתופק בה תהיה בחידוד היבטים בשינוי חיים ובתגובת אימהות לילד ראשון ובהבנה כי הנושא חשוב, רחב וראוי למחקר עתידי מקיף ומעמיק.