דב בר בורוכוב- אידיאולוגיות, תרבות ומנהיגות בתנועה הציונית

מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 4373
מספר מקורות 24

תקציר העבודה

דב בר בורוכוב- אידיאולוגיות, תרבות ומנהיגות בתנועה הציונית תקציר:
העבודה תסקור קווים לדמותו של דב בר בורוכוב, תעסוק בהסבר תורתו של בורוכוב- 'הבורוכוביזם', ‏התזה הרעיונית שמאחוריה וכיצד באה לעולם. לאחר מכן, תתמקד העבודה בגישתו של בורוכוב לציונות ‏ותבקש להעמיק את רוחב היריעה בנושא הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי של בורוכוב, והעברת ביקורת ‏עליה- בראי השנים שחלפו.‏ סיכום קצר:
בעבודה זו ביקשתי לסקור את פועלו הרעיוני של בורוכוב, שבמהלך שנות חייו הקצרות כתב, הרצה ‏ונאם על חשיבות העלייה לארץ ישראל, על המהפך הרעיוני, תרתי משמע, של היפוך הפירמידה, ועל ‏תורתו- הבורוכוביזם שהמשיכה הרבה לאחר מותו בשרשרת רעיונית דרך דוד בן גוריון נשיאי ישראל ‏ומפא"י.‏ במקביל לסקירה זו, ביקשתי להעביר ביקורת על הבורוכוביזם ועל הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי ‏שללא ספק היה מתאים לתקופת ראשית המאה ה- 20, ודיבר היישר אל ליבם של יהודי רוסיה ומזרח ‏אירופה ולליבם של חלוצים שעלו לארץ ישראל להפריח את השממה. ברם, הבורוכוביזם ואותו ‏סוציאליזם שהמשיך כחוט השני לאחר הקמת המדינה תחת שלטון מפא"י, קיבל משמעות אחרת ‏והפך לדעתי לדרך אידיאולוגית מיושנת שלא מותאמת למדינה מודרנית וללא ספק, רחוקה מכוונתו ‏המקורית של בורוכוב.‏ האגף השמאלי של "פועלי ציון" אימץ את הבורוכוביזם בראשית המאה הקודמת, אולם כך עשו גם כמה ‏ממפלגות השמאל בישראל, הדוגלות בשוויון ובמבנה חברתי ללא מעמדות. מנהיגי מפלגות אלו, לא מודעים ‏ככל הנראה לכך שבורוכוב עצמו היכה על חטא ונטש חלק מעמדותיו המרקסיסטיות בערוב ימיו ‏. מספר ‏שנים לפני מותו נטש בורוכוב את הבורוכוביזם הדוגמטי, וכן ביקש להכיר ביישובה של ארץ ישראל ‏כתהליך המושתת על תהליכים היסטוריים לאומיים, ולאו דווקא על תהליכים מעמדיים.‏ תוכן העניינים- ‏(‏i‏)‏         מבוא
‏(‏ii‏)‏        דב בר בורוכוב- קווים לדמותו‏ ‏(‏iii‏)‏       תורתו של בורוכוב – 'הבורוכוביזם'‏ •           הבעיה לדעתו של בורוכוב (הפירמידה ההפוכה) •           הפתרון לדעתו של בורוכוב ‏(‏iv‏)‏       גישתו של בורוכוב לציונות ‏(‏v‏)‏        ביקורת על הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי ‏(‏vi‏)‏       הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי לפני הקמת המדינה ‏(‏vii‏)‏      הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי לאחר הקמת המדינה •           שלטון יחיד •           שחיתות מוסדית •           לאומיות אל מול סוציאליזם •           כשלון מדינת הרווחה ‏(‏viii‏)‏     סיכום פסקה ראשונה חייו של בורוכוב היו קצרים, דינאמיים, ומלאי התלהבות ורצון לעשייה וליצירה. מי שנחשב לאחד ‏מאבות הציונות הסוציאליסטית וממייסדי מפלגת פועלי ציון נולד בשנת 1881 תחת השם דב בר ‏בורוכוב, בעיר קטנה ברוסיה בשם פוטלאבה.‏ הן בשל סיבה זו והן בשל סקרנותו לגבי האחר והשונה, עסק בורוכוב כבר מגיל צעיר בפעילות ‏ציבורית. הוא הצטרף לתנועה הסוציאל דמוקרטית ברוסיה, לא מצא בה תשובה לנושא הלאומיות ‏וגם גורש ממנה על רקע יהדותו. לאחר שהבין כי יהדותו תעמוד לו לרועץ, הצליח למצוא את מקומו ‏בתנועה לאומית יהודית צעירה בשם "חיבת ציון" שפתחה קן בפולטאבה.‏ כבר ב- 1905, בהיותו בן 24 בלבד, כתב בורוכוב את מאמרו הידוע ביותר 'לשאלת התיאוריה הציונית', ‏מאמר נוקב בו הניח את היסודות ל- 'בורוכוביזם' בו נעסוק בהמשך עבודה זו. בקליפת אגוז נוכל ‏לציין כי במאמר זה תיאר בורוכוב בצורה נוקבת את היהודים, וטען כי הם אינם יצרנים, מעודדים ‏בפועל אנטישמיות כנגדם, אינם לוקחים חלק בחיי הקהילה וכי הפתרון אינו נמצא בגלות כי אם ‏בארץ ישראל ובה בלבד.‏