דב בר בורוכוב- אידיאולוגיות, תרבות ומנהיגות בתנועה הציונית
מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
מילות מפתח | בורוכוב, בורכוביזם, דב בר בורוכוב, סוציאליזם, פירמידה הפוכה, ציונות |
שנת הגשה | 2010 |
מספר מילים | 4373 |
מספר מקורות | 24 |
תקציר העבודה
דב בר בורוכוב- אידיאולוגיות, תרבות ומנהיגות בתנועה הציונית תקציר:
העבודה תסקור קווים לדמותו של דב בר בורוכוב, תעסוק בהסבר תורתו של בורוכוב- 'הבורוכוביזם', התזה הרעיונית שמאחוריה וכיצד באה לעולם. לאחר מכן, תתמקד העבודה בגישתו של בורוכוב לציונות ותבקש להעמיק את רוחב היריעה בנושא הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי של בורוכוב, והעברת ביקורת עליה- בראי השנים שחלפו. סיכום קצר:
בעבודה זו ביקשתי לסקור את פועלו הרעיוני של בורוכוב, שבמהלך שנות חייו הקצרות כתב, הרצה ונאם על חשיבות העלייה לארץ ישראל, על המהפך הרעיוני, תרתי משמע, של היפוך הפירמידה, ועל תורתו- הבורוכוביזם שהמשיכה הרבה לאחר מותו בשרשרת רעיונית דרך דוד בן גוריון נשיאי ישראל ומפא"י. במקביל לסקירה זו, ביקשתי להעביר ביקורת על הבורוכוביזם ועל הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי שללא ספק היה מתאים לתקופת ראשית המאה ה- 20, ודיבר היישר אל ליבם של יהודי רוסיה ומזרח אירופה ולליבם של חלוצים שעלו לארץ ישראל להפריח את השממה. ברם, הבורוכוביזם ואותו סוציאליזם שהמשיך כחוט השני לאחר הקמת המדינה תחת שלטון מפא"י, קיבל משמעות אחרת והפך לדעתי לדרך אידיאולוגית מיושנת שלא מותאמת למדינה מודרנית וללא ספק, רחוקה מכוונתו המקורית של בורוכוב. האגף השמאלי של "פועלי ציון" אימץ את הבורוכוביזם בראשית המאה הקודמת, אולם כך עשו גם כמה ממפלגות השמאל בישראל, הדוגלות בשוויון ובמבנה חברתי ללא מעמדות. מנהיגי מפלגות אלו, לא מודעים ככל הנראה לכך שבורוכוב עצמו היכה על חטא ונטש חלק מעמדותיו המרקסיסטיות בערוב ימיו . מספר שנים לפני מותו נטש בורוכוב את הבורוכוביזם הדוגמטי, וכן ביקש להכיר ביישובה של ארץ ישראל כתהליך המושתת על תהליכים היסטוריים לאומיים, ולאו דווקא על תהליכים מעמדיים. תוכן העניינים- (i) מבוא
(ii) דב בר בורוכוב- קווים לדמותו (iii) תורתו של בורוכוב – 'הבורוכוביזם' • הבעיה לדעתו של בורוכוב (הפירמידה ההפוכה) • הפתרון לדעתו של בורוכוב (iv) גישתו של בורוכוב לציונות (v) ביקורת על הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי (vi) הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי לפני הקמת המדינה (vii) הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי לאחר הקמת המדינה • שלטון יחיד • שחיתות מוסדית • לאומיות אל מול סוציאליזם • כשלון מדינת הרווחה (viii) סיכום פסקה ראשונה חייו של בורוכוב היו קצרים, דינאמיים, ומלאי התלהבות ורצון לעשייה וליצירה. מי שנחשב לאחד מאבות הציונות הסוציאליסטית וממייסדי מפלגת פועלי ציון נולד בשנת 1881 תחת השם דב בר בורוכוב, בעיר קטנה ברוסיה בשם פוטלאבה. הן בשל סיבה זו והן בשל סקרנותו לגבי האחר והשונה, עסק בורוכוב כבר מגיל צעיר בפעילות ציבורית. הוא הצטרף לתנועה הסוציאל דמוקרטית ברוסיה, לא מצא בה תשובה לנושא הלאומיות וגם גורש ממנה על רקע יהדותו. לאחר שהבין כי יהדותו תעמוד לו לרועץ, הצליח למצוא את מקומו בתנועה לאומית יהודית צעירה בשם "חיבת ציון" שפתחה קן בפולטאבה. כבר ב- 1905, בהיותו בן 24 בלבד, כתב בורוכוב את מאמרו הידוע ביותר 'לשאלת התיאוריה הציונית', מאמר נוקב בו הניח את היסודות ל- 'בורוכוביזם' בו נעסוק בהמשך עבודה זו. בקליפת אגוז נוכל לציין כי במאמר זה תיאר בורוכוב בצורה נוקבת את היהודים, וטען כי הם אינם יצרנים, מעודדים בפועל אנטישמיות כנגדם, אינם לוקחים חלק בחיי הקהילה וכי הפתרון אינו נמצא בגלות כי אם בארץ ישראל ובה בלבד.