מבוא:
הגדרות:
–          Suicide- מילה שמקורה לטיני –          SUI- היא פעולה על העצמי, האדם על עצמו –          CIDE- היא הריגה, רצח מכאן, שהתאבדות היא הריגה עצמית, רצח עצמי הגדרות לפי תיאורטיקנים:
–          דורקהיים (סוציולוג): התאבדות היא כל המקרים בהם פעולה חיובית או שלילית, ישירה או עקיפה, הסתיימה במוות של האדם עצמו, שידע מראש שזו התוצאה.
–          קארל מנינגר (פסיכיאטר): התאבדות היא רצח עצמי הכולל: רצון לרצוח, רצון להיות נרצח, רצון למות.
–          ג'ין ביצ'לר (אקזיסטנציאליסט):
ההתאבדות היא כל ההתנהגויות האנושיות המחפשות ומוצאות פתרון לבעיות קיומיות בפעולה על החיים של הפרט.
–          אדווין שניידרמן (פסיכולוג):
ההתאבדות בעולם המערבי היא פעולה מודעת להשמדה עצמית. זו הפרעה רב ממדית אצל הפרט המגדיר נושא שעבורו ההתאבדות היא הפתרון הטוב ביותר.
–          ג'וזף ה.דיויס (היבט החוק):
התאבדות היא פעולה המסכנת חיים שהאדם כופה על עצמו, כביכול בלי רצון לחיות, כאשר ברורים שני מרכיבים: הכוונה והקטלניות.
–          דיויד ג' מאיו (פילוסוף):
להתאבדות 4 מרכיבים:
1.       היא מסתיימת במוות.
2.       זו פעולה שהאדם פועל על עצמו
3 .       ההתאבדות יכולה להיות אקטיבית או פסיבית
4 .       היא כוללת כוונה לסיים את החיים.
מרכיבי "סואיסידולוגיה" (חקר ההתאבדות) –          התאבדות: אותם מקרים שהסתיימו במוות –          ניסיון אובדני: בן אדם ניסה להתאבד –          פגיעה עצמית: היה מודע לכך שהפעולה העצמית שלו תפגע בו אבל הוא לא התכוון למות.
–          מחשבות אובדניות: כל הניסיונות עברו דרך חשיבה ואנו רוצים להבין אותן.
–          התאבדות פסיבית: אני לא עושה פעולה אבל אני כן לוקח סיכונים.
–          דרגות קטלניות / מסוכנות.
1.       סוג המחשבות ורמת התכנון
2 .       הסיכוי להציל
3 .       סוג הפעילות ההורגת.
הגדרת "סואיסידולוגיה" חקר המקרים בהם אדם פועל / חושב באופן הפוגע בעצמו, מסכן את בריאותו ו/או את חייו, באופן מודע ומכוון, בין אם המקרים מסתיימים במותו של אדם זה ובין אם לא.
היסטוריה:
הסיבה להתאבדות בתקופה היוונית והרומית הייתה עקב בושה וייאוש, הגורם השלישי היה אבל על בן הזוג.
כאשר בן אדם מתאבד, הכנסייה רשאית לקחת את רכושו.
התפיסה הדואלית: יש גוף שיכול לחיות ויכול למות, אבל יש גם נפש שהיא נצחית והיא יוצאת מהגוף ויכולה אולי לעבור לגוף אחר.
התפיסה הנוצרית אומרת שהנשמה היא אלוהית וברגע ביצוע ההתאבדות זה פשע נגד אלוהים משום שכך הוא יכול לקבוע מתי הנשמה חוזרת.
העונש על התאבדות בתקופת ימי הביניים: היו מענישים את גופתו של המתאבד, לא היו מוציאים אותו מהדלת, אלא מהחלון. הם מראים את המתאבד בציבור על מנת להראות מה לא יעשה.
הייתה התייחסות מאוד שונה ושלילית למתאבדים.
תומס מסריק: רצח עצמי כתופעה חברתית המונית של הציביליזציה המודרנית.  ישנה עלייה במקרי ההתאבדות עם המודרניזציה והתפתחות התיעוש. תהליכים חברתיים יכולים להשפיע על ההתאבדות, יש לה היבטים חברתיים-סוציולוגים ***ללא מקורות