עבודת בני נוער

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 7525
מספר מקורות 83

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא —
2
דיני עבודה – סקירה כללית —  3
א.      מעבר מסטטוס לחוזה -…  3
ב.      המהפכה התעשייתית –.  3
ג.        הצידוקים לקביעת תכלית משפט העבודה –  3
ד.      המצב המשפטי בישראל —  4
יחסי עובד-מעביד —  5
א.      מהות היחסים –  5
ב.      נפקות הגדרת היחסים כעובד-מעביד …  5
ג.        המבחנים לקביעת קיומם של יחסי עובד מעביד   6
חקיקה המגן –.
9
עבודת ילדים ונוער -.
10 א.      מבוא
..  10 ב.      רקע היסטורי –  10 עבודת ילדים ונוער – המצב בישראל
11
א.      מבוא -..  11
ב.      המצב המשפטי -.
11
ג.        חוק עבודת הנוער, תשי"ג – 1953
-.  12
ד.      עמדת בתי הדין לעבודה . 14
ה.      תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט – 1999 — 
1 4
דיון – עבודת ילדים בהופעה ציבורית או בפרסומת .
15
א.      מבוא

15
ב.      ניתוח המבחנים לקביעת קיומם של יחסי עובד – מעביד … 15
ג.        שכר -.
15
ד.      מעמדו המשפטי של הילד המועסק בהופעה -… 16
העסקת ילדים –.
17
א.      ארגון העבודה הבינלאומי (International Labour Organization) – ILO 17
ב.      אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד -.  17
סיכום .
18
רשימת מקורות -..
19
מבוא:
בנערותי, רקדתי בסטודיו מוכר לריקוד, והופעתי במסגרתו רבות (כמובן ללא תשלום שכר כלשהו).
החזרות למופעים היו ארוכות ומתישות, לא דאגו לנו לארוחות מסודרות, כמו גם, שעות מנוחה סבירות. מכיוון שהרצון להופיע היה חזק, כמו גם חוסר המודעות לזכויותיי, מעולם לא ביקשתי שכר, תנאים או כל תמורה אחרת. תחושת הניצול אותה חוויתי ליוותה אותי שנים ארוכות, ובעקבות השתתפותי בקורס, החלטתי לכתוב את העבודה הסמינריונית המסכמת בנושא זה של העסקת ילדים.
התקשרות לביצוע עבודה היא עסקת חליפין של עבודה תמורת שכר. התמורה שמקבל העובד נקבעת, בדרך כלל, על פי כללי היצע וביקוש, ועל כן היא משקפת את הערך הכלכלי של העבודה שהעובד מבצע. ההנחה הבסיסית בדיני העבודה, הינה לאפשר לעובד ולבני ביתו קיום בכבוד. קביעת שכר העבודה, על פי כללי השוק אינה יכולה בהכרח להבטיח לעובד ולבני משפחתו קיום בכבוד. כמו כן, קביעת התמורה על בסיס כלכלי אינה יכולה להבטיח לעובד כי ייהנה במקום עבודתו מהכבוד ומהחירות שמהם הוא נהנה כאזרח במדינה. מצב זה מחייב את התערבותו של הריבון, בין על ידי חקיקה ובין על ידי התקנת תקנות ע"י השר הממונה, כדי להגן על העובד ולהבטיח, באמצעים משפטיים, שקיומו יהיה בכבוד. למטרה זו חוקקו דיני העבודה, שתכליתן הגנה על העובד, המתבטאת בשמירה על הכללים שאליהם מתייחסים חוקי היסוד. על ההגנות שמצא המחוקק שראוי להחילן על העובד, לאור חולשתו מול מעבידו, הוסיף המחוקק בבואו להגן על העסקת ילדים. עשרות אלפי ילדים בישראל, מועסקים, לאורך כל השנה, ובעיקר בחופשות, במגוון מקומות עבודה. הילדים עובדים שעות רבות ואף לעיתים בשעות הלילה המאוחרות. חוק עבודת הנוער, התשי"ג – 1953, קובע את הכללים להעסקת ילדים ונוער, אוכלוסייה אשר אינה מודעת לזכויותיה האזרחיות וככזו, חשופה לניצול, הלנת שכר ופגיעה בזכויותיה. תופעה זו שכיחה במיוחד, בתחום הבידור לגווניו. הילדים, אשר מעוניינים לזכות בפרסום, זוכים בתנאי העסקה שאינם תמיד ראויים, כגון: שמירת על ביטחונם, חזרות ארוכות, הסעות, שמירת על רווחתם:
אוכל, לינה, מנוחה בין ההופעות השונות ושכר עבודה ראוי. בעבודה זו, אבחן את הסוגיה: האם על ילדים עובדים, חלים דיני המגן שבמשפט העבודה? תנאי מוקדם להחלתם של חוקי המגן הינו הגדרת העובד ככזה (כ"עובד") בבית הדין לעבודה. האם ילדים עובדים אלו, עונים להגדרה המשפטית של "עובד" ועל כן זכאים להגנות הנובעות מחוקי המגן? על מנת לענות על שאלה זו, אברר שני מושגים: א.      מעמד העובד כהגדרתו בישראל, וחוקי המגן בדיני העבודה.
ב.      מעמד ילדים ובני נוער "עובדים" והזכויות הנובעות מכוח היותם "עובדים" והאם הם נכללים בהגדרה המשפטית של "עובד"?
חלקה הראשון של העבודה יוקדש לדיני העבודה – מהותם ונפקותם, יחסי עובד-מעביד והמבחנים לקיומם וחוקי המגן החלים על עובדים, ובחלקה השני, ייבחנו חוקי עבודת הנוער והתקנות הנובעות מהחוק וכן דיון בעצם היות הנער "עובד" כהגדרתו המשפטית.