בעבודה זו בחרתי לעסוק בנושא של סכסוכי גירושין ועקב כך טובת הילד הקטין, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהסדרי המשמורת בכלל ובחזקת הגיל הרך הקבועה בסעיף
5 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בפרט. בחירת הנושא הנ"ל נבעה מן העובדה כי יש לו קשר הדוק לתחום של דיני המשפחה, שאותם אני מוצאת מעניינים
במיוחד.
נראה כי במציאות של היום אחוז הגירושין במדינת ישראל הינו גבוה במיוחד, כנראה בשל "הקלות הבלתי נסבלת" של אופן הגירושין. נקודת המוצא שלי הינה כי הנפגעים העיקריים כתוצאה מהגירושין, מלבד בני הזוג עצמם, הם למעשה הילדים המשותפים של בני הזוג, שלעיתים הינם בחזקת "קטינים" על פי החוק. אותם קטינים מוצאים את עצמם, ברוב המקרים, ככאלה הנמצאים ממש "בשדה הקרב", מבלי שהם בחרו זאת. דבר העלול לגרום להם להשפעות פסיכולוגיות משמעותיות בהמשך חייהם הבגירים כמו גם לטראומות ולטלטלות שילוו אותם לאורך כל חייהם ובמיוחד במהלך השנים הראשונות לאחר הפרידה.
מטרת המחקר שערכתי הינה לסקור את הדין הקיים, הן במדינת ישראל והן במדינות נוספות ולבדוק, האם מערכת המשפט הישראלית ומערכת המשפט הזרה אכן מעניקה את ההגנה המקסימלית לאותם ילדים, בצורה כזאת שהיא מחוקקת חוקים שישרתו בראש ובראשונה את טובתם של הילדים, או לפחות בצורה כזו ש"טובת הילד" תתפוס מקום נכבד כאשר בית המשפט נדרש לקבל החלטות שונות שקשורות אליהם.
דוגמה להחלטה שכזאת הינה נושא המשמורת והחזקת הילדים. בעבודה זו בחרתי להתמקד בנושא של משמורת ילדים קטינים, דהיינו ילדים עד גיל 6, תוך התמקדות בסעיף
5 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הקובע את חזקת הגיל הרך, עליה אדון בהרחבה בהמשך. בחלק הראשון של העבודה בחרתי להתייחס בקצרה לנושא של הגירושין עצמם ומקורם ההיסטורי, לאחר מכן אציג סטטיסטיקה מעניינת שממחישה את המצב העגום הקיים במדינת ישראל בכל מה שקשור לגירושין של בני זוג.
החלק השני של העבודה יתמקד בחזקת הגיל הרך, מקורה, מאפייניה, השלכותיה, הבעייתיות שבה והחריג לה המופיע בסיפא של סעיף
5 . כמו כן אמנה את הנימוקים השונים התומכים בהשארתה של החזקה על כנה, ומנגד- אלה התומכים בביטולה. בסיומו של חלק זה אתן סקירה קצרה המתארת את שינוי המגמה בפסיקה, שניתן לזהותו בעיקר בשנים האחרונות.
בחלק השלישי והאחרון של העבודה אציג את המודלים החלופיים האפשריים במקום המודל של חזקת הגיל הרך ובנוסף, אסקור את הדין הקיים במדינות אחרות, מלבד ישראל, בכל הקשור לנושא משמורת הילדים, החזקתם וטובתם.
לבסוף, אסכם את ממצאי ואמנה את מסקנותיי בעת עשיית העבודה הנ"ל.
חשוב לציין כי עבודה זו איננה מתיימרת להציג את הנושא בכללותו, שכן ישנם דברים רבים שניתן עוד לכתוב בנושא. בנוסף, נראה כי נושא זה טומן בחובו אלמנטים פסיכולוגים רבים עד מאוד, שמהם בחרתי להתעלם (בלית ברירה), שכן מטרתי הייתה להציג את הפן המשפטי של נושא זה ולא את הפן הפסיכולוגי (העשיר, יש לציין) שלו.
תוכן עניינים:

1 .       מבוא.                                                                                                                    
1 -2
2 .       גירושין- היסטוריה.                                                                                               
3 -4
3 .       גירושין-סטטיסטיקה.                                                                                                  5
4 .       טובת הילד והתערבות המדינה.                                                                                  6-7  5.       החזקת ילדים כאמצעי מיקוח בין ההורים.                                                                     8
6 .       החקיקה הישראלית- חזקת הגיל הרך.                                                                      9-11
7.       מקרים שבהם הופעלה החזקה.                                                                              12-13
8 .       החריגים לחזקת הגיל הרך.                                                                                    14-15
9.       השלכותיה של חזקת הגיל הרך.                                                                                   16
1 0.   נימוקים בעד השארת חזקת הגיל הרך על כנה.                                                        17-18
1 1.   נימוקים בעד ביטול החזקה.                                                                                        19
1 2.   שינוי המגמה בפסיקה.                                                                                          20-21
1 3.   משמורת ילדים- דין משווה.                                                                                   22-26
1 4.   מודלים חלופיים.                                                                                                   27-29
1 5.   סיכום ומסקנות.                                                                                                    30-31
1 6.   ביבליוגרפיה.                                                                                                        32-33