עבודה במשפט חוקתי - זכויות חברתיות וכלכליות
| מוסד לימוד | המכללה למינהל |
| מקצוע | משפטים |
| מילות מפתח | הזכות לקיום בכבוד, זכויות, חוקתי |
| שנת הגשה | 2007 |
| מספר מילים | 3629 |
| מספר מקורות | 40 |
תקציר העבודה
תוכן עניינים
פתיחה – הצגת שאלת המחקר. 2
זכויות חברתיות כלכליות – מניין הבעיה? – מבוא
ודיון תיאורטי 2
מה קורה בשטח? – פסיקה ישראלית. 3
ואיך אצל אחרים? – משפט משווה. 6
סיכום.. 8
ביבליוגרפיה. 9
"הלוא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית, כי תראה ערום וכסותו ומבשרך לא תתעלם"(ישעיהו, נ"ח,ז) עוד בהיותם במדבר, בדרכם לארץ המובטחת, נצטוו בנ"י מספר פעמים על סעד, עזרה ותמיכה בעניים. הנביא ישעיהו הזכיר ציווי זה, בנבואת התוכחה שלו למנהיגי העם באותה עת, וכן יפה כוחו גם עכשיו לזמננו אנו. בחיבור זה דנתי בסמכותו של ביהמ"ש לחייב את המדינה להוציא כספים, ולמעשה בשאלת השפיטות של הזכויות החברתיות כלכליות. זכויות אלו, כוללות בתוכן בין השאר, את הזכות לחינוך, לבריאות, לדיור, מזון וקיום בכבוד, אך לא בכולן עסקינן. בחיבור זה התמקדתי בעיקר בזכות לקיום מינימאלי בכבוד, אבחן את מידת ההכרה וההגנה שנותן ביהמ"ש לזכות זו ואת החובה הפוזיטיבית שמשתרעת ממנה, הן בארץ והן בעולם.
בחיבור זה ניסתי להמחיש, ולו במעט את גודל המחלוקת באשר לזכויות החברתיות בכלל והזכות לקיום בכבוד בפרט. למעשה, בחנתי את סמכותו של ביהמ"ש לערוך ביקורת שיפוטית, ולחייב את המדינה בהוצאת כספים הלכה ומעשה. מעצם טבען, הזכויות החברתיות נועדו להגן בעיקר על מחוסרי האמצעים בחברה, כאשר חובת המדינה היא להבטיח את מימושן ע"י נקיטת אמצעים מתאימים. בכנסת אמנם מתרחשת ליבת העשייה הפוליטית שמשמעותה לענייננו קביעת סדרי עדיפויות, עיצוב מדיניות חברתית כלכלית, צמצום פערים, הקצאת משאבים ועיגון צרכים בסיסיים כזכויות חוקתיות ולכן מן הראוי שיעשו בה ולא בביהמ"ש. יחד עם זאת הפער בין אידיאל זה למציאות הינו עצום וכאן נכנס לתפקידו ביהמ"ש ובאופן שאינו מספק, ניתן לומר. קושי זה של ביהמ"ש בא לידי ביטוי בכל רחבי העולם, אך גובר בישראל בהיעדר חקיקה מפורשת. כפי שנסקר, ביהמ"ש בישראל נוקט עמדה חיובית באשר לזכויות החברתיות, הוא מטפח אותן ודואג להפריז בחשיבותן. אך, לדאבוננו הרב, ביהמ"ש אינו מיישם את גישתו זו הלכה למעשה, אינו מטיל לרוב חובות פוזיטיביות על המדינה, ומה לו לאדם שאינו יכול לממש את זכות לבחור אם עננה של רעב ועוני מרחפים מעל ראשו… אסיים כמובן בנימתו האופטימי של אהרן ברק בפס"ד צדק, כאשר פותח את השערים בפני הציבור לשוב ולעתור בעניין זכות האדם לקיום בכבוד.
