מטלת מנחה (ממ"ן) 15
שאלה 1
התכונות הנתפסות של הגירוי הראייתי נקבעות עפ"י מאפייני הקרינה האלקטרו-מגנטית. מה מהבאים נכון?
א.  כשהקרינה מכילה גלים בעלי אורכי גל שונים הגירוי נתפס כרווי.
ב.  המרחק בין שיאי גל נמצא ביחס הפוך למידת הבהירות הנתפסת.
ג.  תדר התנודות של הגל קובע את הגוון הנתפס.
ד.  ככל שעוצמת הקרינה נמוכה יותר הגירוי נתפס כבהיר יותר.
שאלה 2
מתן סם החוסם קולטנים מוסקריניים בשריר הקשתית יגרום לכך (היעזר/י במדריך הלמידה):
א.  שהאישון יצטמצם בחושך.
ב.  שהאישון לא יצטמצם בתגובה להקרנת אור חזק.
ג.  שהשרירים הריסניים יהיו רפויים ולא תתקבל תגובת אקומודציה.
ד.  שהעדשה לא תמקד את הבבואה על הרשתית.
שאלה 3
כאשר אנו מביטים על אובייקט רחוק (היעזר/י במדריך הלמידה):
א.  מיתרי העדשה נרפים והעדשה הופכת קעורה. ב.  השרירים הריסניים מתכווצים והקרנית הופכת קמורה.
ג.  מיתרי העדשה נמתחים והקרנית הופכת פחוסה.
ד.  השרירים הריסניים נרפים והעדשה הופכת פחוסה.
שאלה 4
(היעזר/י במולטימדיה: העין/רשתית/תהליכים פזיולוגיים/התמרת אור בפוטורצפטור) א. קולטן האור (פוטורצפטור) שונה בתפקודו מנוירון טיפוסי. מהם ההבדלים בין נוירון טיפוסי המצוי בפוטנציאל המנוחה לבין קולטן אור המצוי בחשכה? ציין/י לפחות שלושה. (3 נק') פוטנציאל מנוחה של נוירון – שקול לכך שקולטן האור מצוי בחשכה , כלומר אין גירוי של אור שמשפיע עליו. מתח הממברנה של קולטן אור הוא -30 mv …לעומת נוירון -70 תעלות היונים בקולטן האור -פתוחות במצב מנוחה (כלומר ללא גירוי) ..ובנוירון זה ההפך, התעלות נפתחות רק עם הופעת גירוי קולטן אור מפריש נוירוטרנסמיטר (גלוטמט) ללא גירוי , ובנוירון -רק אם יש עירור ואז פוטנציאל פעולה, ישתחרר ממנו נוירוטרנסמיטר …