שאלה 1 :
הסבירו והדגימו את הטענות הבאות המועלות בדיונים אודות המעבר מיישוב למדינה:
א.    בהעדר ריבונות, מיצתה המערכת היישובית כמעט עד תום את האפשרויות לפיתוח דפוסים של "מדינה בתוך מדינה". ב.     עקרון ה"ממלכתיות", שהדגיש בן גוריון בשנים הראשונות לקיומה של המדינה, נוצר בין היתר כתגובה למציאות הפוליטית בתקופת היישוב.
תשובה: א)  ב-15 למאי 1948 הוקמה באופן רשמי מדינת ישראל, אולם המעבר מיישוב למדינה היה תהליך הדרגתי וממושך. תקומתה של מדינת ישראל הייתה כרוכה בפרדוקס: מצד אחד חלה תמורה מהפכנית במעמדה הפוליטי של ארץ ישראל, בגבולותיה ובהרכב אוכלוסייתה, ומצד שני עמדה המערכת הפוליטית במדינת ישראל בסימן המשיכות והתבססות של אחדים מהדפוסים הארגוניים והפוליטיים שהתגבשו בתקופת המנדט הבריטי. במעבר מיישוב למדינה הועלו בעיות קשות כמו הסתירה בין רצון המרכז לרכז את הסמכויות אצלו לבין רצון המרכזי המשנה לפזר את הסמכויות ביניהם.  בעיה נוספת הייתה בעיית דת ומדינה. למערכת הפוליטית של היישוב היו מגבלות אחדות שהיקשו עליה להסתגל לתנאים החדשים:
א.      הצורך של הממשלה החדשה להחיל את סמכותה גם על קבוצות שהיו בעבר מחוץ ליישוב המאורגן, מסיבה זו או אחרת.
ב.      סתירה בין שאיפותיהן של קבוצות ומפלגות, אשר מילאו פונקציות מעין-ממלכתיות בתקופת היישוב, להמשיך ולהחזיק בתפקידם אלה, לבין הצורך להפקיעם מידיהן ולהעבירם לידי רשויות ממלכתיות של המדינה.
ג.        הצורך להרחיב את מסגרת הפעולה של המערכות המוסדיות ולכלול בה גם תחומים שטופלו ע"י המנדט הבריטי עד כה. הדבר חייב גיוס מוגבר של משאבים וכן יצירת חוקה ברורה.
ד.      שינוי המארג החברתי של אוכלוסיית המדינה כתוצאה מקליטה מסיבית של עולים בעיקר ממדינות אסיה וצפון-אפריקה. עולים אלו הגיע לרוב מתוך מצוקה במדינתם ולא מתוך בחירה.