עבודה סמינריונית בקורס מוסר ועסקים בנושא:
קרינה מאנטנות סלולריות – היבטים מוסריים                              ראשי פרקים:
 .1מבוא –      3-5   .2היבטים כלכליים ..      6-7
 .3היבטים משפטיים      8-10
4 .היבטים בריאותיים    11-13
5 .דיון מוסרי –.
5.1
אחריות המוסרית של חברות הסלולר –   14-15
5.2
עקרון התועלתנות …
16-17
    5.2.1 יישום הביקורת על עקרון התועלתנות 18-20 5.3 ניתוח על-פי הציווי המוחלט של קאנט -21-27
6 .דיון ומסקנות —
28-29
7.ביבילוגרפיה —        30 מבוא:
התקשורת הסלולרית, הפכה בשנים האחרונות לאמצעי פופולרי וזמין. קצב הגידול העולמי של שוק התקשורת הוא דרמטי,כאשר ישראל נחשבת לאחת המדינות בהן רמת השימוש בתקשורת הסלולרית הינה מהגבוהות בעולם ונמצאת במקום השני בדירוג העולמי ביחס בין כמות המכשירים הסלולריים לגודל האוכלוסיה-עם שיעור שימוש של למעלה מ-95% (מכון דן אנד ברדסטריט ישראל,2009). מאז כניסתן של חברות הטלפון הסלולרי לשוק המקומי, נפרסו ברחבי הארץ כ – 24,000 אנטנות סלולריות-קצב גידול של קרוב ל-70% בממוצע בשנה במהלך 10 השנים האחרונות. התפתחות טכנולוגיית התקשורת המהירה הביאה להקמה מואצת של רשתות סלולריות והצבת מערך אנטנות,באופן שיאפשר קליטת מידע והעברתו.
אנטנות הטלפונים הסלולרים הפרוסות בכל רחבי הארץ מייצרות קרינה בלתי מייננת. לקרינה  זו מגוון רחב של השפעות על גוף האדם, ביניהם השפעות תרמיות מוכחות המתייחסות להתחממות רקמות, פגיעה במערכת החיסונית, השפעה על פעילות גלי המוח, דיכאון וכאבי ראש(Hyland,2000). מחקרים רבים הצביעו על קשר ברור בין נזקים אלו לבין חשיפה כרונית ומתמשכת לקרינה אלקטרומגנטית בעוצמות חלשות. ארגון הבריאות העולמי והסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן מגדירים רמות נמוכות של שדות אלה כ”מסרטנים אפשריים"( קנדל,2010).בנוסף על פי מחקרים רפואיים, ילדים המצויים בקרבת אנטנות סלולריות חשופים לסיכון של ספיגת קרינה ברמה של 40% יותר מאשר אדם מבוגר, מאחר וגופם מצוי בתהליך גדילה מואץ, עם תאים המתחלקים כל העת, ה-DNA ומערכת העצבים שלהם פגיעים במיוחד לנזקי קרינה. זאת בנוסף להפרעות בריכוז, בכושר למידה, בזיכרון ובהעלאת הנטייה לאלימות.
המודעות ההולכת וגדלה להשפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי הביאה את החברות לייסד במשותף בשנת 1999 את פורום החברות הסלולריות, גוף שמטרתו "להציג בפני הציבור את העובדות בנוגע לבטיחותה של הרשת הנפרשת בכל הארץ, וזאת מתוך מחויבותן של החברות הסלולריות לשמירה על תקשורת בטוחה, שלום הציבור ובריאותו". לטענתם "מרבית המחקרים וההערכות מצביעים על כך כי עד היום לא נמצאו השפעות שליליות של התשדורת הסלולארית על בריאות האוכלוסייה", המחקרים המפורסמים באתר האינטרנט שלהם מומנו חלקם באופן חלקי וחלקם באופן מלא על-ידי חברות סלולר בין אם בישראל ובין אם בעולם. בנוסף לטענת חברות הסלולר ככל שפריסת  האנטנות תהיה רחבה יותר כך תקטן רמת הקרינה הנפלטת מהמכשיר מאחר ורמת השידור של האנטנות תהיה נמוכה יותר.
מדיניות המשרד לאיכות הסביבה בתחום הקרינה הבלתי מייננת מבוססת על עיקרון הזהירות המונעת. בראשית 2006 התקבל בכנסת "החוק למניעת הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו- 2006", מטרת החוק היתה הסדרת העיסוק בהקמתם והפעלתם של מקורות קרינה בלתי מייננת, יחד עם נהלי מדידת הקרינה.
בשנת 2009 אישר השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא את התקנות המלוות את החוק-"תקנות הקרינה הבלתי מייננת התשס"ט-2009". התקנות מסדירות את רישוי העיסוק במקורות קרינה בלתי מייננת ואת הרמה המקצועית הנדרשת מהעוסקים בנושא הזה. התקנות מחייבות למדוד את רמות הקרינה הבלתי מייננת ומחייבות את פירסום המידע ברבים.
בדיקות תקופתיות מבוצעות פעם בשנה באמצעות בודקים המאושרים ע"י המשרד לאיכות הסביבה(זולפן,2001) בהתאם לאמנה בין החברות הסלולריות ומרכז השלטון המקומי, שנחתמה ב-1999. המשרד לאיכות הסביבה מקבל דיווח  חודשי על מתקני שידור של רשתות סלולריות ועל הבדיקות המבוצעות. עד לפני כמה חודשים, בוצעו הבדיקות באופן ידני על-ידי חברות מוסמכות שמומנו על ידי חברות הסלולר – דבר שהוביל לביקורת חריפה מצד הציבור ומצד מבקר המדינה מחשש להטיה בבדיקות בשל ניגוד אינטרסים.  בעקבות הביקורת שינה המשרד להגנת הסביבה את הנוהל כך שהפעלת המודדים תבוצע על-ידי עובדי המשרד לאיכות הסביבה ולא על-ידי חברות הסלולר. כעת, בנוסף לבדיקות הידניות, מקבל המשרד להגנת הסביבה גם נתונים באופן שוטף על כל חריגה בקרינה שמתבצעת בכל אנטנה,המוצבת ברחבי הארץ.
האנטנות כבר מזמן אינן משמשות לצורך ניהול שיחות באמצעות הטלפונים הסלולריים בלבד, עם התפתחות טכנולגיית הדור השלישי ואילך משמשים המכשירים הסלולריים כמעין מחשבים ניידים המאפשרים העברת נתונים ברמה גבוהה, גלישה באינטרנט, הורדת יישומים שונים ואף צפיה ישירה בטלוויזיה מהנייד והורדת סרטים.
לצורך כך חברות הסלולר מציבות אנטנות נוספות במרכזי ערים,בקירבת בתי-ספר, גני ילדים ובנייני מגורים. לצורך הכנת תשתית לדור השלישי היה על חברות הסלולר להקים תשתית חדשה שתתמוך בטכנולוגיה החדשה אשר היתה שונה באופן מהותי מהתשתית שהיתה קיימת עד אז.
נכון להיום מנתוני הדוחות הכספיים ברבעון השלישי של חברות הסלולר ב2010 עולה כי אחוז ההכנסות לחברות הסלולר משירותי הדור השלישי ומשירותי התוכן המתקדמים  נמוך מ-20%, ועל כן חברות הסלולר ממשיכות לעודד את השימוש בדור השלישי על-ידי פרסום ושיווק מסיבי, מחייבות רכישת חבילות גלישה לרוכשי מכשירים מהדור השלישי ואילך ואף בהדרגה מפסיקות למכור מכשירים שאינם תומכים בטכנולוגיות הללו. בנוסף החברות הסלולריות ממשיכות בפיתוח טכנולוגיות העברת מידע באינטרנט וישראל נמצאת בקידמת העולם הסלולרי מבחינת מהירות הרשת ומתקדמת מאוד בהשוואה בינלאומית בשימוש במכשירים חכמים (טלפונים ניידים המאפשרים גלישה מהירה באינטרנט, קבלת ושליחת דוא"ל ועוד) והיא המדינה היחידה בעולם שכל המפעילות שלה מוכרות את הטלפונים החכמים דבר המאיץ את פיתוח הטכנולוגיות בארץ .
חברות הסלולר אינן מספקות עוד תקשורת סלולאריות בלבד כפי שהיה נהוג בעשור האחרון אלא הן כבר מנסות לתת מענה לניידות מלאה על-ידי קליטת והעברת מידע, אספקת חבילות גלישה מתקדמות, שירותי תוכן ועוד באמצעות הטלפון הנייד בנוסף להעברת השיחות.
בעבודת מחקר זו אסקור את ההיבטיים הכלכליים,המשפטיים והבריאותיים של התקשורת הסלולרית בישראל ואדון בשאלה האם ראוי כי חברות הסלולר ימשיכו בהוספת האנטנות ופיתוח השירותים המתקדמים על אף העובדה כי מחקרים רבים מראים כי קיימת פגיעה בחשיפה לאורך זמן לאנטנות ובשימוש מרובה בטלפונים הניידים?
לצורך הדיון אשתמש בגישת התועלתנות והביקורות עליה וכן אבחן את הנושא על-פי גישתו של עמנואל קאנט.