תקציר מטרת מסמך זה הינה להדגים כי הצבא משמש כסוכן חיברות באמצעות השפעתו של עמדות כלפי חגים לאומיים ישראליים כגון יום הזיכרון לחללי צה"ל. דבר זה מרמז כי עמדות ופעולות של אנשים כלפי חגים לאומיים מעוצבים ומושפעים במידה רבה על-ידי הצבא והמדיה. חיברות (סוציאליזציה) מתייחסת לתהליך המתמשך בו אנשים לומדים עמדות, ערכים והתנהגות העקביים עם הסביבה החברתית שלהם. סוכן חיברות מתייחס לישות או גוף אשר, באופן פורמאלי או לא פורמאלי, מספקים מידע או הנחיות בהקשר להתנהגות החברתית הנאותה  (Palmer, 2004).   על-מנת לבחון את הנושא, החליט החוקר להתמקד בקבוצה בחברה הישראלית אשר לא היוותה חלק מהותי מהעיצוב התרבותי הישראלי, ואשר גדלה על מערכת ערכים, חוקים ונורמות השונים מאלה השכיחים בחברה הישראלית, אך עם זאת חולקת דת וזהות לאומית זהה, על-מנת שיתקיים יחס של הקבוצה כלפי החגים הלאומיים הישראליים. הקבוצה החברתית שנבחרה הינה העולים ממדינות חבר העמים, אשר מהווה קבוצה גדולה למדי בחברה הישראלית ובעלת זהות תרבותית ברורה. לטעם החוקר, מעניין היה לבחון באם קבוצה גדולה ומוגדרת כמו העולים ממדינות חבר העמים, מאמצת לחלוטין את הערכים של התרבות המארחת, קרי התרבות הישראלית. לשם כך, נבחר יום הזיכרון לחללי צה"ל כמייצג קבוצת ערכים ישראליים ואשר לגביו קיים קונצנזוס נרחב, אם כי לא שלם. לצורך בחינת התפקיד או ההשפעה של הצבא כסוכן חיברות המשפיע על עמדות חברי קבוצה זו כלפי יום הזיכרון וחגים לאומיים בכלל מול סוכנים אחרים לרבות התקשורת ההמונית, הוחלט לבצע השוואה בין עולים אשר שירתו בצבא לבין עולים אשר לא שירתו בצבא. מכאן, ששאלת מחקר זה הינה: כיצד נבדלים עולים ששירתו בצה"ל ביחסם לחגים ישראלים לאומיים לעומת עולים שלא שירתו בצה"ל? שאלת משנה המתייחסת לתרומתה של תקשורת ההמונים לעיצוב העמדה בנושא, הינה: האם תקשורת ההמונים משפיעה על יחסם של העולים כלפי חגים ישראלים לאומיים?
על-מנת לבדוק שאלות אלה, יבוצעו ראיונות עומק עם עשרה עולים בני גיל דומה ממדינות חבר העמים, אשר יתחלקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת שתכלול חמישה עולים אשר שירתו בצבא, וקבוצה שנייה שתכלול חמישה עולים אשר לא שירתו בצבא. החלוקה לקבוצות תאפשר לבצע השוואה ביניהן ולקבוע באם הצבא אכן משמש כסוכן חיברות. השערות המחקר הינן כדלקמן:
לעולים אשר שירתו בצה"ל יחס עמוק יותר כלפי חגים ישראלים לאומיים לעומת עולים אשר לא שירתו.
תקשורת המונים משפיעה על עיצוב עמדות העולים בהקשר לחגים ישראליים לאומיים.
עבודה זו בנויה כדלקמן:
·         סקירה של טקסים ופולחנים ומשמעותם לחברה ולתרבות, תוך התייחסות ליום הזיכרון לחללי צה"ל וליום העצמאות.
·         סקירה של אמצעי התקשורת, הכוללת סוגי מדיה המונית, השפעתם על עמדות הצורכים אותם ומקומם כסוכני חיברות.
·         חשיבות ההשתייכות לקבוצה, הצורך והמשמעות של הזדהות היחיד עם קבוצה, וכן הקשר שבין השתייכות לקבוצה ואמצעי התקשורת. ·         שיטת המחקר הכוללת את אופן המחקר, המדגם, כלי המחקר והליך המחקר.
·         ממצאים של המחקר.
·         דיון בממצאי המחקר.
·         ולבסוף, סיכום המביא מסקנות והמלצות להמשך מחקרי.   תוכן עניינים

1 . מבוא. 3
2 . טקס ופולחן 5
2 .1. טקס יום הזיכרון לחללי צה"ל. 7
3 . אמצעי תקשורת. 11
4 . השתייכות לקבוצה. 14
4 .1. הזדהות עם קבוצות. 14
4 .2. השתייכות לקבוצה ואמצעי התקשורת. 15
5. שיטת מחקר. 17
5.1. מדגם.. 17
5.2. כלי המחקר והליך המחקר. 18
6 . ממצאים.. 19
6 .1. משתנים דמוגרפיים.. 19
6 .2. ממצאי הריאיונות. 24
7. דיון 28
8 . סיכום.. 31
9. ביבליוגרפיה. 32
1 0. נספחים.. 35