תוכן העניינים
הקדמה. 2
מבוא. 3
סקירת ספרות. 5
הגורמים שהובילו לועדת בכר. 5
מסקנות הועדה ועיקרי הרפורמה. 8
השינויים שחלו בשוק קרנות הנאמנות. 9
ניתוח השינוי 11
מתודולוגיה. 11
ניתוח השנים
1 999-2004. 11
ניתוח השנים
2 005-2010. 14
ניתוח השוואתי 16
דיון 21
סיכום ומסקנות. 22
רשימה ביבליוגרפית. 23
הקדמה עברתי התלבטויות בדרך לבחירת הנושא. התחלתי מ"אפקט העושר" (השפעת ביצועי שוק המניות על רמת החיים), אך מצאתי כי כמות המאמרים בישראל על הנושא מועטה.
לאחר בחינה של מספר נושאים, הגעתי בסופו של דבר לרפורמת בכר. רפורמה זו הינה לעניות דעתי אחד המהלכים החשובים ביותר בשוק ההון בשנות ה 2000, אם לא החשוב ביותר.
ועדת בכר, בראשות ד"ר יוסי בכר (היום יו"ר בנק דיסקונט) דנה בנושאים רבים הקשורים בעיקרם לריכוזיות בשוק ההון והבנקאות.
כסטודנט וכאיש צעיר, לא תמיד ברור הקשר בין מהלכים כאלו לעתיד שלי, אך הקשר קיים. קרנות הנאמנות הם אחד מענפי ההשקעה המרכזיים בישראל, ורבים האנשים אותם אני מכיר, אשר מושקעים באפיק זה. המשמעות של שינויים וזעזועים בו נוגעת לכיס של כולנו.
החלטתי לבחון את ההשפעה של רפורמת בכר על קרנות הנאמנות. הדבר היחיד אותו ראיתי מיידית הינו כי דמי הניהול בקרנות הנאמנות עלו. אך לא היה ברור האם גם התשואות השתפרו בהתאמה.
מבוא
אחת הבעיות המרכזיות העומדות בפני רגולטור בבואו להגביר את התחרות בשוק מסוים הינה השימוש האפקטיבי בכלים העומדים לרשותו.
רגולטור יכול למשל להכריז על סוגים שונים של מונופול, ובכך לאלץ את המתחרים בשוק לקבוע רמות מחיר מפוקחות. שיטה זו בעייתית במיוחד בעידן בו הממשלות בעולם המפותח דוגלות בהסרת חסמים.
אפשרות אחרת הינה לצמצם ניגודי עניינים. ניגודי עניינים קורים בדרך כלל כאשר לגוף יש עניין למשל על ידי החזקת בעלות בגופים אחרים בשוק המסוים. צמצום בעיה זו עשוי לקרות על ידי חקיקה המאלצת את הגוף למכור את אחזקותיו.
זהו בדיוק הנושא של רפורמת בכר. ועדת בכר המליצה לאורך אורך הדוח שלה כי הדרך להגביר את התחרות היא לשנות את מבנה השווקים  (הצוות הבין משרדי לעניין הרפורמה לשוק ההון,
2 004). דרך זה צריכה להיעשות בהדרגה ובכך גם להגביר את השקיפות.