תוכן העניינים
תקציר מנהלים.. iv מבוא. vi
1 מגזר פעילות   1
1 .1.ההיסטוריה של חלוקה למגזרים.. 1
1 .2.מטרת החלוקה וחשיבותה. 2
1 .3.שיטות לחלוקה למגזרים.. 2
1 .4.סיווג המגזרים של MSCI ו S&P. 5
1 .5.סיווג בישראל  7
2 ביצועי חברות     11
3 סקירה תיאורטית   13
3 .1מאמר ראשון – Is Prformance Driven by Industry- or Firm-Specific Factors? A New Look at the Evidence  (Hawawini, Subramanian, & Verdin, 2003)   13
3 .2מאמר שני – Firm, Strategic Group, and Industry Influences on Performance  (Short, David J. KETCHEN, PALMER, & HULT,
2 007)                                                                                                                                                         16
3 .3מאמר שלישי – Corporate and Industry Effects on Business Unit Competitive Position  (Chang & Singh, 2000) 19
3 .4מאמר רביעי – The Effect of Within-Industry Diversification on Firm Performance :
Synergy Creation, Multi-Market Contactand Market Structuration  (LI & Greenwood, 2004) 22
3 .5מאמר חמישי – Industry, Corporate, and Segment Effects and Business Performance: A Non-Parametric Approach  (Ruefli & Wiggins, 2003)          
5
3 .6מאמר ששי – The Relative Influence of Industry and Corporation on Business Segment Performance: An Alternative Estimate (Brush, Bromiley, & Hendrickx, 1999)) 28
4 המחקר האמפירי (תיאורטי) 31
4 .1מתודולוגיה   31
4 .2מקורות הנתונים.. 33
4 .3ריכוז התוצאות. 33
4 .4סיכום ומסקנות (תיאורטי) 34
5המחקר האמפירי  35
5.1מתודולוגיה  35
5.2מקורות הנתונים.. 36
5.3תוצאות   38
5.3.1ריכוז עבור המגזרים.. 38
5.3.2בחינת השערות המחקר. 39
6 סיכום      45
7מסקנות והמלצות   48
ביבליוגרפיה. 49
תקציר מנהלים מטרת פרויקט זה היא לבחון את השפעת מגזר הפעילות על ביצועי הפירמה. חשיבות הקשר בין תעשיה/מגזר לחברות/מטות והשפעתו על הביצועים מהווים תחום חשוב במחקר ארגונים תעשייתיים (IO) וחקר הניהול האסטרטגי. מסתבר כי גוף המחקר הכולל סותר ממצאים קודמים, כולל ברמה המתודולוגית. המחקר בתחום, אשר החל בשנות ה 80, טען והראה כי גורמים ברמת התעשיה הם המשפיעים הגדולים על ביצועי החברות. החל מסוף שנות ה 90 התהפך הטון, ובתחילת שנות ה 2000 נראה היה כי גורמים ברמת החברה הם המשפיעים יותר על ביצועי החברה. בדרך התהפכו שיטות הערכת הביצועים, שהחלו ב ROA ועברו לערך כלכלי ותשואת המניה. יתרה מכך, הבעיות המתודולוגיות עליהם מצביעים חלק מהחוקרים הם בשימוש ביישום סטטיסטי אשר בא התחום הביולוגיה המולקולארית. המחקר הוא מחקר כמותי, בו נדגמים נתונים הקשורים לחברות ספציפיות במגזרים שונים. הנתונים נאספו מאתר הבורסה לניירות ערך Tase.co.il וממאגר המידע יפעת הון דיסק. על מנת להוסיף ערך למחקר נדגמו 2 שווקים – בריטי ואמריקאי, וכדי להשיג מידע עליהם השתמשתי ב Yahoo Finance. סך הכל נדגמו 18 מניות – 12 מישראל מ 3
מגזרים שונים, 3 מארה"ב ממדד הדאו ג'ונס ו 3 ממדד ה FTSE TechMark100. הדגימות נאספו לכלל המניות למעט אלו של בריטניה, אחת לחציון החל משנת 2006 ועד 2010.
תוצאות המחקר מלמדות כי קיים קשר חיובי חזק ומובהק בין תשואת הסקטור (כגורם המייצג את רמת התעשיה) לתשואת המניה (כמדד לביצועי החברה), אך לא נמצא קשר מובהק בין תשואת המגזר ל ROA של החברה. כאשר נבחן Tobin’s Q כגורם ברמת החברה המנבא את תשואת המניה (כמדד לביצועי החברה), נמצא קשר חיובי ולא מובהק, אך לא נמצא קשר כלל בין Tobin’s Q ל ROA.
בבחינה של ההשערה כי גורמים ברמת החברה ישפיעו יותר על הביצועים מאשר גורמים ברמת התעשייה, נמצא כי השערה זו הופרכה במקרה שבו תשואת המניה משמשת כמדד לביצועי החברה, אך מאוששת אם ROA הוא המדד לביצועי החברה הנבדק.
סך הכל נראה כי בדומה לספרות, גם אני קיבלתי תוצאות סותרות. ישנן מספר סיבות לכך כגון המדגם המצומצם יחסית והשגיאה הגדולה (במקרה של ה ROA כמדד ביצוע היא הגיעה ל 47%).
על פי הסקירה התיאורטית, לשגיאה יש מקום בחשוב בספרות. וכך גם אצלנו.
בנוסף הספרות עצמה מקבלת תוצאות סותרות בהסברת חשיבות גורמים ברמת החברה והתעשייה.
לפיכך, הפרכת חלק מהשערות המחקר עשויה אף לעלות בקנה אחד עם התיאוריה (לפחות חלק מהמאמרים).