הגורמים הפנימיים המשפעים על תהליך קבלת ההחלטות ברוסיה, במיוחד
| מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
| שנת הגשה | 2008 |
| מספר מילים | 10724 |
| מספר מקורות | 19 |
תקציר העבודה
הנושא: הגורמים הפנימיים המשפעים על תהליך קבלת ההחלטות ברוסיה, במיוחד בתקופת שלטונו של בוריס ילצין תוכן העניינים
מבוא –1
פרק ראשון: סביבת תהליך קבלת ההחלטות ברוסיה בתקופת כהונתו של בוריס ילצין–.2
חלק א- הגדרת סביבת תהליך קבלת ההחלטות ברוסיה א. המסגרת החוקתית הרוסית .2
ב. התרבות הפוליטית ברוסיה ..3
ג. ההרכב החברתי ברוסיה -..4
ד. המצב הכלכלי ברוסיה –4
חלק ב- נשיא המדינה- בוריס ילצין א. הוויתו וההיסטוריה הפוליטית שלו -.7
ב. הבחירות הנשיאותיות של יוני- יולי
1 996 –…8
ג. האופי והדפוס שלו בקבלת ההחלטות -9
ד. סמכויותיו –.9
פרק שני: ניתוח הגורמים הפנימיים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות ברוסיה–10 א. הרשות המבצעת (הממשלה) 10 ב. הרשות המחוקקת (הפרלמנט) –..10 ג. האליטה הפוליטית –…14 ד. הכוחות הפוליטיים והאינטרסים המשפיעים -.18 סיכום -.26
ביבליוגרפיה –…28
נספחים:
נספח מס' 1: תוצאות הסיבוב הראשון של הבחירות הנשיאותיות ברוסיה- יוני
1 996 -.30 נספח מס' 2: תוצאות בחירות "הדומה" (הבית התחתון של הפרלמנט) של 12 בדצמבר
1 993–31 נספח מס' 3: תוצאות בחירות "הדומה" של 15 בדצמבר
1 995 -…33 ממבוא
רוסיה נחשבת אחת השחקניות הפעילות במערכת הבינלאומית. על אף המשבר הכלכלי הקשה שבו התמודדה לאחר התמוטטות ברה"מ, היא נשארת אחת המדינות הגדולות בעלות המושב הקבוע במועצת הביטחון. היא המדינה היורשת לברה"מ, המעצמה השנייה בעולם עד סוף שנות השמונים, היא תופסת 76.5% משטחה של ברה"מ לשעבר, לכן נחשבת למדינה הגדולה ביותר בעולם מבחינת שטח, כמו גם היא ירשה 51% מכלל אוכלוסייתה של ברה"מ (148 מיליון), בכך היא המדינה החמישית בגודלה בעולם מבחינת גודל האוכלוסייה. זאת בנוסף להיותה המעצמה השנייה מבחינה צבאית, יש לה את הכוח הקונבנציונאלי הגדול ביותר באירופה ואסיה. כמו כן, היא אחת המדינות הנותנות חסות לפשרה מדינית בסכסוך הערבי- ישראלי.
מטרתה של עבודה זו היא לשפוך אור על הגורמים הפנימיים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות ברוסיה בתקופתו של בוריס ילצין, תוך כדי התמקדות בשאלה מהי מידת השפעתו של הנשיא ילצין בתהליך קבלת ההחלטות ברוסיה? ומה היה מעמדם של שאר הכוחות הפנימיים שהיו שותפים בתהליך זה? במיוחד שהתקופה הנדונה מהווה תקופה קריטית בעיצובה של רוסיה הפדרלית. ישנם מס' מאפיינים שיש לקחת אותם בחשבון בחקירת נושא זה: אופי שלב המעבר של רוסיה לאחר התמוטטות ברה"מ, המעורבות של הישן עם החדש והמשבר במעברה מאימפריה רב-לאומית למדינה. הישות הרוסית חוותה מעבר נדיר ממעצמת על למדינה רגילה וממדינה עם כלכלה מתוכננת המבוססת על ריכוזיות לכלכלת שוק. כמו כן, חוותה את המעבר ממערכת פוליטית טוטליטארית הנשלטת רק ע"י המפלגה הקומוניסטית לשלטון דמוקרטי פלורליסטי. זאת בנוסף, לחולשתה של האינטגרציה הלאומית שסובלת ממנה ואת הסכנה של ההתפוררות והקריסה שמאיים עליה בצל השאיפה של חלק מהרפובליקות המרכיבות אותה לעצמאות כלכלית מהרשות המרכזית במוסקבה, אפילו חלקם שואפות גם לעצמאות פוליטית כמו שקורה עם צ'צ'ניה.
מתוך מאפיינים אלו העבודה יוצאת בשתי השערות עיקריות:
א. הנשיא הוא מוקד תהליך קבלת ההחלטות ברוסיה, הוא מהווה את מרכז הכובד בהליך זה שכן יש לו סמכויות רחבות מאוד- עפ"י חלק מהחוקרים והפוליטיקאים- הוא נהנה מסמכויות שצאר רוסיה לא נהנה מהם.
ב. ההשפעה המוגבלת של הכוחות הפנימיים ברוסיה בתהליך קבלת ההחלטות, בכלל הן מפלגות, דעת קהל, עיתונות וכנסייה, כולל גם את הרשות המחוקקת. עבודה זו מנסה לענות על שאלת המחקר שהועלתה לעיל ולוודא את תוקפן של ההשערות שהוזכרו, באמצעות שני פרקים עיקריים:
הפרק הראשון, כולל שני חלקים, חלק א' עוסק בהגדרת סביבת קבלת ההחלטות ברוסיה, מבחינת המסגרת החוקתית, התרבות הפוליטית, ההרכב החברתי והמצב הכלכלי. חלק ב', מתמקד בנשיא המדינה באותה תקופת מעבר (ילצין) בהיותו מוקד תהליך קבלת ההחלטות, לכן חלק זה עוסק בהוויתו, ההיסטוריה הפוליטית שלו וסמכויותיו, זאת בנוסף לבחירות הנשיאותיות של שנת 1996. הפרק השני, עוסק בניתוח מידת השפעתם של הגורמים הפנימיים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות ברוסיה, אשר כוללים את הרשות המבצעת (הממשלה), הרשות המחוקקת (הפרלמנט), האליטה הפוליטית, המפלגות, דעת הקהל, העיתונות והכנסייה.
בסוף העבודה ישנו סיכום הכולל מס' מסקנות עיקריות שהעבודה הגיעה אליהם, מסקנות הקשורים בדינמיקה בין הכוחות הפנימיים השותפים בתהליך קבלת ההחלטות ברוסיה בתקופתו של ילצין.
