תוכן עניינים
מבוא. 3
ניתוח. 3
מתודולוגיה. 3
שרשרת הטיעונים המבססים את הטענה. 3
דיון מסכם.. 3
ביבליוגרפיה. 4
"החתונות הראשונות היו חטיפת הנשים. הנשים היו נקשרות ככלבים ומושפלות ומאולפות עד אשר הפכו לצייתנות. אם שוחררה וניסתה לברוח, נקשרה והוכתה באכזריות. כול אי ציות מצד האישה היה מחזיר אותה לקשירה מחוץ לבית. כאשר הוסרו הכבלים, השאירו פיסת חבל כרוכה סביב אצבעה, כדי להזכיר לה את מקומה האמיתי…" אגדת עם צוענית מבוא
 כיום, יותר ויותר נשים בוחרות אופציות לא ברורות מאליהן. להתחתן אבל לא במוסד הרבני, לא להתחתן ולהביא ילד לא נישואין, להקים בית, לבנות קריירה ולא לעבור דרך מוסד הרבנות .לפי הלשכה לסטטיסטיקה מס' האימהות החד הוריות, הרווקות עלה ב7 שנים האחרונות ב54% , וכי ה"זוגרים", זוגות החולקים משק בית ללא חתונה, עלה מ-1.6 ל3% בעשור האחרון, כמו כן מתוך אחוז זה ל- 21% מ"זוגרים" יש ילידם עד גיל 17
(הלשכה לסטטיסטיקה,2009).  כמו כן נראה כי , שרק 5% מהנשים הגרושות לעומת 15% מהגרושים בוחרים להינשא שוב, לרוב בגלל התחושה השפלה שחוו בגירושין (פרידמן, 1996). בניסיון לענות על השאלה שלנו "כיצד נשים הבוחרות להביא ילדים מחוץ לנישואין רואות את מוסד הרבני" ראיינו ארבעה נשים , איתן יצרנו קשר ממרואיינת משנה שעברה. הן סיפרו לנו באריכות על חייהן וכול סיפור היה עשיר ומעניין לימד ועיצב אותנו באופן אישי. מכולן עלתה דרישה, גלויה וסמויה, על מקום משלהן. הנשים  מחשיבות את העצמאות, כלכלית, אישית כערך עליון. חיים מלאים כפרט כמטרה לא פחות חשובה מזוגיות והולדה. נשים שהדגישו את המקום שלהן ולא מוכנות לוותר או להתפשר על המקום שהן בונות בעצמן. נשים שויתרו על הפנטזיה שעליה רוב השנים ואף אנחנו גדלנו, על האביר על הסוס הלבן שיבוא ויציל אותן. כעת האביר הזה, שיכול לעיתים להפריע, נמצא שם מבחירה בלבד. נשים אלה בוחרות שוב ושוב את חייהן. את אושרן ואת גורלן, לא נכנעות לתכתיבים חברתיים הישראליים במיוחד במונעים ע"י המוסד האורתודוקסי הקורא לשלוט בנשים כדי לשמר את כוחו (ברקוביץ, 1999).
כדי להבין את התנגדות נשים אלו למוסד הרבני פנינו לטקסים מהם הן נמנעות.
ראינו חתונה מסורתית, ואף ניסנו ליצור קשר עם הרבנות כדי לצפות בטקס גירושין אך פגשנו חומה בירוקרטית בלתי עבירה, ולכן פנינו לניתוח טקס הגירושין כטקסט,  כפי שמופיע באתר הכנה לגירושין . בשני הטקסים עלתה השאלה, "מהו מקום הנשים בטקס?" התפקיד שלהן היה לא להישמע, תהיי יפה ובעיקר תשתקי. בתור נשים צעירות, סטודנטיות, בגיל "הנכון" שהלחץ להתחתן מתחיל לסגור, החלטנו לנצל את ההשכלה שלנו כדי לשאול שאלות, האם אפשר אחרת?
אנו מאמינות כי הבנת הנרטיביים האישיים חשובה להבנת החשיבות של הפרדת הדת ומדינה בנושא החתונה בארץ, ובצעד  נוסף לכיוון שיווין זכויות מלא. ההגמוניה הדתית בארץ והמונופול של הרבנות על חוקי האישות מעצבים את ערך הנשים ואת מעמדן הנמוך באוכלוסיה. חשיבות ההבנה על זווית הראייה של נשים אלה על מוסד הגירושין מעלה סוגיות, שלא מטרידות גברים וסיפורי החיים שלהן משמיע את קולן. הבנת הקשיים ותחושת הכפייה שנשים חוות צריכה להעיר נורות אדומות אצל הממשל ועל כך שחוקיו מדכאים 51% מהאוכלוסייה. זהו דיכוי ממסדי ומובנה בתור החברה והגדרת ישראל כמדינה יהודית. חשיבות הבנת הקושי של הנשים שראיינו היא הבנה כי עד שלא תהיה הפרדה בין דת למדינה, שנשים יהיו תמיד שוות פחות בעייני החוק, המדינה, והממשל שנשלט כולו ע"י ההגמוניה הדתית (ברקוביץ 1999).             מתודולוגיה המתודולוגיה בה בחרנו הייתה ראיונות בפועל, הראיונות שלנו היו רובם מעל לשעה ופירטו את סיפור חייהן של הנשים ביצענו ארבעה ראיונות, תצפית וניתוח טקסט הראיון הראשון נערך בשנה שעברה בשיטת מחקר איכותניות א', במהלך הראיון עם איילה הבנו עד כמה היא תופסת את טקס הנישואין בפרט ומוסד הנישואין בכלל כמשמעותיים בהגדרת מעמד האישה כלא שיווני. לאחר ביצועו, החלטנו כי יש לשים דגש רב יותר על המיקום של האישה בהחלטה לא לבחור בטקס נישואין ברבנות. ושיננו את שאלת המחקר שלנו, במקום כיצד זוגות לא נשואים בדקנו כיצד נשים לא נשואות הבוחרות להביא ילדים מחוץ  למוסד הנישואין רואות מוסד זה.
…