מבוא:
עבודה זו תעסוק במאפייני קליטתם של ניצולי השואה בחברת הישראלית בראשית המדינה, ובאופן שבו מאפיינים אלו באים לידי ביטוי במחזה "ילדי הצל". אטען, כי קליטתם של ניצולי השואה בכלל, וילדים ניצולים בפרט, הייתה מורכבת וטעונה רגשית, הן מצד העולים והן מצד הקולטים אותם, טענה אשר עולה באופן מובהק מתוך המחזה. המחזה "ילדי הצל" נכתב על ידי תומר בן דוד, יליד 1930 אשר נולד בפולין, ובהיותו בן תשע הוא ומשפחתו ברחו מהמשטר הנאצי לברית המועצות, ומשם הוגלו לסיביר. לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות, המשפחה עברה לסמרקאנד שבאוזבקיסטאן, שם הועבר תומר לבית יתומים על מנת שיזכה לתנאים משופרים יותר משזכתה משפחתו. בהיותו בן שתיים עשרה הועבר עם יתר ילדי בית היתומים לטהרן, ומשם לאחר מסע מפרך הגיעו הילדים לארץ ישראל באוניה, בפברואר 1943. קבוצת ילדים זו ידועה כיום בתור "ילדי טהרן".
מחזה זה נכתב בשנת 1961, זכה להצלחה רבה בארץ ובחו"ל ונכלל ברשימת היצירות הנלמדות לקראת בחינת הבגרות בספרות.                                  . המחזה משקף את פני החברה הישראלית בשנות החמישים, את הלכי הרוח, את חבלי הקליטה של העולים החדשים ואת הדי השואה המלווים את פליטיה תוך כדי המאבק וההיקלטות שלהם בארץ. ניתן ללמוד הרבה אודות החברה הישראלית של שנות החמישים מתוך המחזה. ישראל של שנות החמישים מתמודדת עם בעיות חברתיות של קליטת עלייה, העיסוק הנרחב בדמותו של "הצבר", שבירת ערכי העבודה החלוצית, היחס לניצולי שואה וכו'. בחינת התקופה ומאפייני הקליטה בשנים אלו תיעשה באמצעות המחזה, אשר ישמש מקור הראשוני.
מעבר לכך, אשען על מחקרים שונים שנעשו אודות מפגש היישוב עם שארית הפליטה, האינטרקציה בין ותיקים וניצולים בבית הקיבוצי ועוד.
 עבודה זו תחקור את שאלת המחקר ממספר פרספקטיבות.
ראשית, אבחן את נקודת מבטו של העולה, נקודת המוצא הרגשית והחומרית של הילד העולה לבדו לארץ, ונקלט בהתיישבות העובדת בראשית המדינה. אבחן נקודה זו דרך הדמות הראשית במחזה, יורם, בחור שעלה בילדותו לישראל כאחד מילדי טהרן ונקלט בקיבוץ. הפרק השני יעסוק בנקודת מבטו של הקולט בחברה הישראלית. אציג את מאפייני החברה הישראלית באותם השנים, את דמות ה"צבר" המייצגת את אידיאל הישראליות, ואראה כיצד ניצולי השואה נתפסו בשנים אלו על ידי ההתיישבות העובדת. אבחן את דמות הצבר באמצעות דמותו של דובי במחזה, נער מהקיבוץ שקלט את יורם בעלייתו ארצה, ושלכל אורך המחזה נתפס כפסגת שאיפתו של כל עולה חדש – להפוך בסיום תהליך הקליטה לצבר המושלם כפי שדימוי זה מיוצג על ידי דובי. הפרק השלישי והאחרון יעסוק במאפיינים החומריים והרגשיים של הקליטה היישובית, ובשאלה כיצד בפועל נקלטו עולים אילו לתוך החברה הישראלית המתהווה?
בנוסף, אבחן את מאפייניה של חברה זו באותם השנים.