משחקי כדורגל כביטוי לקונפליקטים לאומיים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2009
מספר מילים 6702
מספר מקורות 30

תקציר העבודה

    החוג לממשל וחברה משחקי כדורגל כביטוי לקונפליקטים לאומיים מחקר בסמינר:
"תרבות, אזרחות ופוליטיקה"   אוקטובר, 2009
תוכן עניינים
מבוא   –..
3
רקע היסטורי …
5
מהם הביטויים לקונפליקט הלאומי .
8
האם הביטויים לקונפליקט הלאומי הם ספונטאניים -.
10 מהי גזענות וכיצד היא באה לידי ביטוי כנגד הערבים בכדורגל  -..
13
כיצד התופעה באה לידי ביטוי בדיון הציבורי .
16
דיון  –…
19
ביבליוגרפיה ..
21
הכדורגל החל כמבחן גבריות של צאצאי הבורגנות האירופית באמצע המאה ה-19, והוא הפך עד מהרה למשחק מבוקש של מעמד הפועלים, שאימץ אותו אל לבו (בן פורת, 2004א). הספורט בכלל והכדורגל בפרט, אינו רק משחק לצורך שעשוע (play), אלא הוא משחק תחרותי מאורגן בעל כללים, כאשר אתר התחרות הוא גוף האדם (שורק, 2006).
הזהויות והעימותים המיוצגים והמיוצרים בזירת הספורט הם רב ממדיים: לאומיים, אתניים, מעמדיים, מגדריים ודתיים.
ממדים אלה לעולם אינם בלתי תלויים, והם משתלבים אלה באלה.  במאמר זה, אתייחס לפן הלאומי – אתני של הזהויות בספורט. הזהויות והעימותים המיוצגים בזירת הספורט באים לידי ביטוי בשני הקשרים: א. כזירה שבה מיוצרים משמעויות ותיוגים הבונים גבולות חברתיים בין קבוצות שונות; ב. ככלי המשמש קבוצות במאבקן ההדדי. האופן והכיוון שבהם פועל הספורט אינם קבועים. הם תלויים במידה רבה במשמעויות שמקנים סוכנים חברתיים שונים לספורט וביכולתם של סוכנים שונים לכפות את המשמעות שבה הם מעוניינים (שורק, 2006).
כאשר ישנה הצלחה של מיעוטים לאומיים בענפי ספורט מסוימים, ענפי הספורט הללו הופכים לזירה מרכזית של ביטוי רגשות לאומיים. ביציעיהן של קבוצות כדורגל ידועות מתנופפים דגלי לאום המבטאים את זהותם הלאומית הנפרדת של האוהדים (שורק, 2006).
בהתנהגותם של הצופים, בעיקר בדרך ההתבטאות שלהם, ישנם סממנים לאומיים רבים המתרחשים כשגרה. אלה נעשים לבולטים יותר ולבוטים יותר במפגשים בין קבוצות כדורגל המייצגות שני לאומים החיים במסגרת אותה מדינה (גור-זאב ולידור, 2007).
בעבודה זו, אנתח דוגמא ישראלית של לאומיות בכדורגל. הדוגמא מתייחסת לקונפליקט הישראלי-ערבי ולרגשות הלאומיים המתעוררים עקב קונפליקט זה. הקבוצה שאותה בחרתי להציג היא קבוצת "בית"ר ירושלים" ויחסה לערביי ישראל, מכיוון שקבוצה זו נחשבת לקיצון מבחינת הדעות הימניות והגזעניות שלה כלפי הערבים. כיוון שלמדתי כי הכדורגל רחוק מלהיות מוקד להזדהות לאומית אצל הערבים-ישראלים, בחרתי להתמקד רק בצד היהודי המבטא את הקונפליקט. נראה כי השירים, קריאות העידוד והקללות אצל הערבים, לקוחים ברובם מהרפרטואר המילולי של כלל אוהדי הכדורגל בישראל, והם נעדרי ייחוד לאומי.
התפרצויות של אלימות אינן נפוצות יותר במשחקי ערבים יהודים מאשר במשחקים אחרים, מכיוון שהכדורגל ניתפס כהזדמנות לשילוב, בעוד שגילויים של לאומיות פלסטינית בזירה זו נתפסים כמאיימים על ההזדמנות הזו. כמו כן, הכוכבים הערבים המצטיינים במסגרת הליגה הישראלית מנסים להצניע את לאומיותם ולהדגיש בעיקר את זהותם המקצועית (קאופמן וחריף,
2 002). בעבודה אתייחס ל-4 סוגיות הקשורות לנושא. הסוגיה הראשונה, מתייחסת לביטויים לקונפליקט הלאומי אצל האוהדים, הבאים לידי ביטוי במגרשים על ידי שימוש בשירים, התבטאויות, שלטים, סמלים וכד', אשר אותם ארצה להציג ולנתח. הסוגיה השנייה, שאותה ארצה לבחון, היא האם עומד מאחורי קבוצה זו ארגון אשר רוצה להעביר מסרים מסוימים (ימניים קיצוניים במקרה הספציפי הזה), והאם ארגון זה משתמש באוהדים, באחדותם ובנאמנותם לקבוצה בכדי להעביר את המסרים הללו הלאה. הסוגיה השלישית, שאתה ארצה לבחון, היא הגזענות. מהי גזענות וכיצד היא באה לידי ביטוי בקבוצת "בית"ר ירושלים" הנחשבת קבוצה גזענית כלפי ערביי ישראל.
הסוגיה הרביעית והאחרונה, שאותה ארצה לבחון, היא כיצד התופעה באה לידי ביטוי בתקשורת ובדיון הציבורי. כיצד התקשורת והציבור מגיבים להתנהגות קיצונית וגזענית שכזאת.