הביטוי "ניהול משברים" הוטבע על ידי שר ההגנה האמריקאי, רוברט מקנמרה, בזמן משבר הטילים בקובה, כאשר אמר: "מושג האסטרטגיה אינו קיים יותר, אלא ניהול משבר. "ניהול משבר הוא ביטוי נפוץ בחוגים דיפלומטיים. אולם, תופעה זו מתרחשת בכל ארגון שבו לחץ האירועים – חיצוניים או פנימיים – מאלץ את ההנהלה לקבל החלטות דחופות. אירועים אלו צצים כיוון שהמשבר הוא נקודת מפנה בזמן של סכנה ומתח ובתקופה סוערת, אנו ניצבים תמיד מול נקודות מפנה ורגעים מסוכנים.
השריפה בכרמל, אסון הכרמל, שריפת יער נרחבת אשר התרחשה בחנוכה תשע"א מה-2 עד ה-5
בדצמבר 2010. השריפה כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים שבסביבתו. בשריפה נספו 44 בני אדם, כ- 17,000 איש פונו מבתיהם וכ- 5
מיליון עצים עלו באש. זהו אסון השריפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל. כאירוע חריג ולא מתוכנן הפך האסון בכרמל עוד ביומו הראשון למשבר מדיני, בהיותו של האסון פוגע בביטחון הציבור נחשב הוא ללא דופי למשבר (nuwsom,
2 004). התקשורת עתה על סיקור עוקב וקבוע של האסון לאורך כל האירוע ומכאן שהמדינה כולה הייתה מעורבת באירוע כולו.
ניתן לייחס מספר גורמים למשבר המדיני שנגרם עקב השריפה בכרמל,  כשמקורותיו המרכזיים של המשבר הם גורמים פנימיים הקשורים להתנהלות הממשלתית הלקויה בעת המשבר. חוסר המוכנות שלהם לאסון בסדר גודל כזה, היה המרכזי מבין ההתנהלות הלקויה בזמן המשבר. זאת לאחר שגורמים בתוך הממשלה העידו כי היו התרעות ברורות לכך שאין מספיק ציוד וכח אדם בתוך שירותי הכיבוי. לפני כ-12 שנים הגישה ועדה בראשות יוסי גינוסר המלצות לשינוי מבני של שירותי הכבאות וההצלה. "הוועדה מצאה כי קיים מחסור בכח אדם והתריעה על ציוד מבצעי מיושן" (ליאור, 2010).