תכנון וקבלת החלטות – סיכום למבחן קבלת החלטות היא בחירה בין מספר אפשרויות. המימד הרגשי הוא המשמעותי ביותר בהתלבטויות שלנו. ככל שמרגישים שמחיר ההחלטה כבד יותר, כך תהליך ההחלטה מושקע הרבה יותר בחשיבה ובאמוציות. תהליך קבלת ההחלטות אינו קל שכן יש פחד מתמיד מההשלכות העתידיות. קושי נוסף הוא שאנחנו צריכים לבחור בין חלופות וברוב המקרים בכל אחת מהחלופות יש משהו אטרקטיבי. הידיעה שכל בחירה עלולה להביא אותנו לחרטה מקשה על תהליך קבלת ההחלטות. בכל תהליך החלטה יש לנו אינטרסים ומוטיבציות, חלקם גלויים וחלקם סמויים, הן למקבל ההחלטה והן לסביבה.
בתהליך קבלת החלטות קבוצתי, כל אחד מביא מהידע ומהדעות שלו, אך מצד שני קיים יותר לחץ קבוצתי וכמו לכל דבר בחיים יש לכך יתרונות וחסרונות.
במצבי ודאות שונים בהם מקבלים החלטות ü      ודאות מוחלטת – מצב בו יש מספר חלופות ולכל חלופה יש רק תוצאה אחת אפשרית וידועה למקבל ההחלטה.
ü      סיכון מחושב – לכל חלופה יש מספר תוצאות אפשריות. מקבל ההחלטה יודע מה ההסתברות של כל תוצאה.
ü      חוסר ודאות – מצב בו כל הוריאציות אפשריות. לא יודעים את כל החלופות, האפשרויות וההסתברויות. עושים מאמצים גדולים לצבור ידע על מנת להביא את עצמנו למצב של סיכון מחושב. שני שחקנים במשחק קבלת ההחלטות
1 .       מקבל ההחלטה – מושפע מרגשות, מהמוח האנושי, מהאגו וממניעים נסתרים.
2.       הסיטואציה – עולם הידע וכמות הזמן של מקבל ההחלטה.
שני סוגי מודלים לקבלת החלטות
1 .       מודל נורמטיבי – מציב נורמה שעל פיה יש לנהוג. על פי מודל זה קיים מתכון שעל פיו יש לנהוג בשביל לקבל את ההחלטה הטובה ביותר. מבחינה היסטורית, כלכלנים היו הראשונים שהשתמשו במודל זה מכיוון שהוא  מודל כמותי ואידיאלי למיקסום רווחים. מודל זה הוא האופטימאלי והטוב ביותר לקבלת החלטות. מקבל ההחלטה ע"פ המודל הזה הוא אדם רציונאלי שפועל על פי ההיגיון ולא מערב רגש, הוא אוחז בכל הידע שהוא צריך ואין לו מגבלת זמן והוא פועל רק בכדי למקסם רווחים. עולם הידע שלו הוא שלם, מסודר ורלוונטי.
שלבי המודל הנורמטיבי ü      הגדרת הבעיה – בצורה מדויקת.
ü      זיהוי הקריטריונים – …