תקשורת חברה בישראל – סיכום למבחן 2011                 חברה ותרבות בישראל (סרט: עמוד האש) הורוביץ' וליסק (1977): הישוב כחברה פוליטית הישוב היהודי בא"י, בתקופה שלפני קום המדינה, היווה חברה פוליטית שחתרה לאוטונומיה ונטתה להתבדל מסביבתה מבלי שהיה לה שלטון ריבוני על טריטוריה מוגדרת. החברה היישובית הונחתה על ידי אידיאולוגיה של הקמת מרכז לאומי לעם היהודי ובנה מבנה ריבודי חדש לצד החברה הערבית המקומית. שאיפת הישוב היהודי להתבדלות יצרה מצב של "מדינה בתוך מדינה" ונתקלה בהתנגדויות של המנדט הבריטי ושל יהודים מהישוב עצמו (שלא הסכימו עם בידול הכלכלה היהודית מהערבית). המושגים מרכז ופריפריה בהקשר פוליטי, נוגעים למידת המיקוד של הסמכות בחברה. מרכז – מתייחס למסגרת מוסדית שסמכותה להטיל מרות. המרכז הצליח לצבור עוצמה ולגייס משאבים מחוץ למערכת. הוא התבסס על פלורליזם חברתי ופוליטי, דבר שסייע בפתירת הקונפליקטים. פריפריה – מורכבת מרבדים של החברה המקבלים פקודות או אמונות מבלי שיהיה להם חלק ביצירתן או הפצתן.
הסקטורים הנמצאים בפריפריה הם פחות חזקים ופחות יוצרים. בשנות ה-30 מפא"י (הגדולה במפלגות תנועת העבודה) הכירה בחיוניות של שיתוף פעולה בין מעמדי לשם הקמת בית לאומי בא"י. האידיאולוגיה שאפיינה את ההנהגה הייתה אידיאולוגיה עתידית וקולקטיביסטית  לשעבוד ההווה לצרכי הגשמה של מטרות עתידיות ולהעדפת צרכים קולקטיביים על פני צרכיו של היחיד. המגע בין המערכת הפוליטית של הישוב לבין שאר הגורמים התנהל בכמה רמות:
1.       ביחס לשלטונות המנדט – ממשלת המנדט ניסתה לפנות את הפריפריה ולהשפיע על דעת הקהל והישוב ניסה לפנות אל דעת הקהל בבריטניה ולעקוף את הממשלה המנדטורית. ממשלת המנדט תרמה למרכז בכך שהכירה בו כנציגות המוסמכת של הישוב ושל האינטרס היהודי העולמי. בתמורה לכך העניק הישוב למנדט כוח אדם לשירותי ביטחון פנימי ונאמנות ארוכה.
2 .       ביחס לתפוצה היהודית – היחסים היו בעייתיים שכן מרכז הישוב שאף לקבוע סייגים ליחסי המרכז הציוני בגולה עם הפריפריה. יחסים אלו עמדו בסימן זרימה חד סטרית של משאבים מן התפוצה לישראל.
3 .       ביחס לישוב הערבי – בין המרכזים לא התקיימו כמעט מגעים בעיקר בשל חולשתו של המרכז הפוליטי הערבי. התקיימו יחסי גומלין כלכליים מוגבלים בין הפריפריות (בעיקר כסף תמורת קרקע).
4 .       ביחס למרכזי משנה ופריפריה – המרכז היה צריך לשלם לפריפריה תמורת ההכרה שלה בסמכותו.
מאפייני החברה הישראלית: חברה בעלת גבולות עמומים – לאחר מלחמת ששת הימים נוצרה בעיה של גבולות. חברה שקמה מתוך מניע אידיאולוגי – המוסדות הם אותם מוסדות עד היום. חברה חדשה – חלק גדול ממנה לא נולד בישראל. חברה קטנה – הן מבחינה מספרית והן מבחינה גיאוגרפית. חברת מהגרים – חלק גדול מהכוח הפוליטי והכלכלי של החברה הישראלית לא חי בתוך גבולות המדינה ולעיתים יש ניגודי אינטרסים. בעיית השייכות נפתרת כאשר מדינת ישראל טוענת לשיוכם של כלל יהודי העולם אל החברה הישראלית. חברה המצויה בסכסוך מתמשך – החברה הישראלית תמיד מתגוננת. האם הסכסוך לאומי/ מדיני/ דתי/ פוליטי? מרכיבי זהות בחברה הישראלית: מרכיב לאומי-אתני (מדינה יהודית לעם היהודי), תחום הסמלים (ההמנון, המנורה, השבת), תחום הביטחון הלאומי (כל אזרח במדינה חייב בחוק שירות הביטחון).
עוז אלמוג: פרידה משרוליק 45-56
קיים קשר ישיר בין עיתונות לציונות. העיתונות העברית נולדה במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה-19 והייתה אחד הכלים המרכזיים בעיצובה של התרבות הציונית ובהפצתו של הרעיון הציוני. ניצנים של עיתונות עברית – הולדת העיתונות הציונית החילונית המודרנית בא-