ממ"ן 15 בקורס צמיחת המדינות החדשות באפריקה – ציון 98
נושאים: תסמונת קטנגה, דרישות בדלניות וגבולות המדינות, ניאו-קולוניאליזם שאלה 1
לדעתי, קביעתו של ולרשטיין כי "לכל מדינה אפריקנית הקטנגה שלה" אינה בהכרח טוענת כי בכל מדינה קיים אזור גיאוגרפי החותר לפרישה ממדינת האם, אלא שהמאפיינים, הסיבות והבעיות שהוליכו למגמות הבדלנות של קטנגה וביאפרה משותפות לרובן המכריע של מדינות אפריקה בראשית דרכן העצמאית ולמעשה במידה רבה עד היום.
ראשיתה של הבעיה נעוצה בקביעת הגבולות של המדינות הקולוניאליות שבמידה רבה (אם כי לא מוחלטת) לא הסתמכו על שיקולים היסטוריים, פוליטיים-מקומיים או אתניים כלשהם וכך איחדו במסגרת הטרוגנית אחת קבוצות אתניות שונות ופיצלו בין קבוצות הומוגניות. בתוך מסגרת מלאכותית וכפויה זו לרוב לא נטו המדינות הקולוניאליות לטפח לאומיות ואינטגרציה בין הקבוצות האתניות, מתוך מטרה לשמור על שלטון יציב, ובמקרים רבים הנהיגו מדיניות סלקטיבית על בסיס אתני או גיאוגרפי בהקצאת משאבים, גיוס לצבא, קירוב למוקדי כוח, חינוך, התיישבות לבנה ועוד וכך יצרו קבוצות (או אזורים) אתניותסוציאליותגיאוגרפיות מפותחות יותר וקבוצות נחשלות. מגמה זו גרמה להעמקת פערים בין שבטים או אזורים שונים וקיבלה גם מימד אדמיניסטרטיבי (בעיקר גיאוגרפי) בצורת הפרדה בין אזורים בתוך הקולוניה, כמו במקרה של קטנגה בקונגו או ההפרדה בין צפון ניגריה לדרומה.