כתיבה מדעית תרגיל הגשה 2 – מבוא המבוסס על מקורות נתונים )דימוי עצמי( במסגרת תרגיל זה עליכם לכתוב מבוא, הכולל סקירת ספרות אינטגרטיבית. על המבוא לפתוח בנושא העבודה או בשאלת המחקר, להמשיך בסקירת ספרות אינטגרטיבית, ולהסתיים בהשערת מחקר )אחת( המנוסחת בהתאם לעקרונות שנלמדו.
על המבוא להתבסס על )כל( חמשת המאמרים אשר הועלו לאתר: המשתנה התלוי המשותף לכלום הוא דימוי עצמי.
שלבי עבודה מוצעים:
.1 הכינו רשימת משתנים בסיסית בהסתמך על התמצית )תקציר( .2 סיכום המאמרים: רצוי להתחיל את העבודה על המבוא עם כתיבת סיכום של כל אחד מהמאמרים. רצוי שהסיכום יכלול מספר פסקאות, כאשר כל פיסקה דנה בנושא אחד )או משתנה אחד(. כדאי להתמקד לצורך הסיכום במבוא ובדיון.
.3 נקודות חופפות בין המאמרים: לאחר קריאת המאמרים נסו למצוא נקודות חופפות בין המאמרים השונים המזכירים את אותם משתנים בלתי תלויים. רק אחרי שתמצאו משתנה בלתי תלוי שחופף ביותר ממאמר אחד תתחילו למזג לכדי פסקה אחת. המלצה:
כדי שלא תשכחו מהיכן לקחתם את המידע רצוי לרשום סימוכין )אזכורים( בו זמנית.
.4 כתיבת תרשים זרימה: כתבו בראשי פרקים את האופן בו המבוא יראה: מה תכלול הפסקה הראשונה, מה תכלול הפסקה השניה וכך הלאה. על הפסקאות לעקוב אחר רצף הגיוני, ולהיות מאורגנות בדוגמת משפך לוגי: מן הכלל אל הפרט.
.5 כתיבת פסקאות אינטגרטיביות: בנו פיסקה אינטגרטיבית מהמאמרים העוסקים באותו משתנה.
כלומר מאמרים אשר נוגעים לאותם משתנים / לאותו נושא עליהם להיות מוצגים בפסקה אחת רחבה.
.6 קישורים בין פסקאות: לאחר כתיבת הפסקאות נסו לקשר וליצור קשר לוגי ביניהם. מומלץ להיעזר בדפי שהועלו לאתר על מבעי ארגון.
.7 צידוק מחקרי: סגרו את המבוא בצידוק מחקר- כלומר הוספת משתנה חדש שעדיין לא נבדק )ניתן לקחת רעיונות מפרק הדיון בחלק שמדבר על המלצות למחקרי המשך(.
.8 רציונל בבסיס השערות המחקר: להזכירכם, לפני ההשערה צריך להופיע רציונל בבסיס ההשערה שלכם. הרציונל צריך להיות ברור ומפורש ולהתבסס על אינטגרציה מהדברים שעלו מהמאמרים השונים .9 השערת מחקר: כתבו את השערת המחקר. רצוי להתמקד בהשערה אחת ולא ביותר מהשערה אחת. על ההשערה להציג את הכיוון של הקשר אותו אתם מציעים.
המבוא מסתיים בהשערת המחקר שלכם. לאחריה אין צורך להוסיף דבר.
כתיבה מדעית החוג למנהל מערכות בריאות שנה"ל תש"ע, סמסטר ב' מרצה:
גב' מיכל שמיר .01 מטרת המחקר: ציון מטרת המחקר יכול להופיע במסגרת פסקת פתיחה או כמשפט סיכום, בפסקה המדברת על הצידוק המחקרי. לעיתים הצידוק והמטרה מאוד קרובים מבחינה רעיונית במקרה כזה אין טעם לחזרה מיותרת.
.11 כותרת: על הכותרת להכיל את שני המשתנים הכלולים בהשערה: המשתנה התלוי והמשתנה הבלתי תלוי.
.21 על המבוא לכלול התייחסות לכל חמשת המאמרים.
.31 אורך המבוא: בין 2 ל- 3 עמודים. לא יתקבל מבוא אשר אורכו פחות משני עמודים או יותר מאשר שלושה.
דרישות הגשה:
.1 על העבודה לכלול את החלקים הבאים:
א. ד ף שער ב. ה מבוא
ג. ר שימה ביבליוגרפית .2 על העבודה להיכתב בגופן David או Times New Roman בגודל 12 לאורך כל העבודה, כולל השער.
.3 שוליים של 2.54 מכל צידי הדף )ברירת המחדל של הגדרת העמוד במחשב(.
.4 רווח כפול או של 1.5 בין השורות ) cntl-2 .) .5 יש לרשום את רשימת המקורות של המאמרים על פי כללי ה- APA . יש לרשום את כל חמשת המאמרים. השורה הראשונה של הפריטים הביבליוגרפים מתחילה עם תחילת השורה, ואילו השורה השניה מוזחת )מוכנסת( פנימה.
.6 תאריך ההגשה: 2.6.10 בזמן השיעור.
.7 ההגשה הינה בזוגות.
בהצלחה ! מבוא
סקירת ספרות זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות בתחום הדימוי העצמי – בהשפעתה של נכות פיזית בקרב אוכלוסיית בני נוער על דימויים העצמי. במסגרת זו בחרתי לבחון את השפעת לקויות למידה, לקות המוכרת בספרות כנכות פיזית, על הדימוי העצמי של ילדים ומתבגרים. בהמשך, אנו נגדיר מושגים כגון ליקוי למידה ונבחן כיצד הלקות משפיעה על הדימוי העצמי של המתבגר על פי הספרות המקצועית העומדת לרשותנו.
עינת (2000 ; בתוך : טריגר, אגוזי, דורון ואלחרר, 2003 ; בנדוב ורייטר, 1997) מגדירה לקות למידה כאוסף הפרעות המתבטאות בקשיים מהותיים של שימוש ביכולות כגון קשב, דיבור, קריאה וכתיבה, זאת כתוצאה מתפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית. לעתים, נלווים ללקות זו בעיות התנהגות כגון בעיות בשליטה עצמית, תפיסה חברתית ואינטראקציה חברתית. חלק מבעלי לקות זו אף מפגינים קשיים כגון היפראקטיביות, אימפולסיביות בדידות חברתית ודימוי עצמי נמוך.
עצמתם של מאפייני הלקות לסוגיה משתנה בין מקרה למקרה, החל מעצמה קלה ועד לחמורה.
על פי סקירתם של ריגר, אגוזי, דורון ואלחרר (2003), אוכלוסיית בעלי לקות למידה הנה אוכלוסיית בעלי הלקות (או, לחלופין, הנכות) הגדולה ביותר בקרב האוכלוסייה הכללית ומהווה 10% עד 15% מכלל האוכלוסייה.
לקות הלמידה אינה נראית לעין ולכן, בחברה לא תמיד מבינים אותה או מכירים בה. לעתים קרובות, החברה הכללית מסווגת את הילד באופן מוטעה על פי הסימפטומים של הליקוי ולא בהתאם לליקוי עצמו. שפה דלה ויכולת התבטאות נמוכה, לצורך העניין, מסווגת באופן מוטעה כהסתגרות חברתית ולא בהקשר של לקות הלמידה. החברה מתייגת ילד כתוקפן בעקבות רגישות יתר ולקות בתקשורת המילולית לעומת ההקשר הראוי לו. ממחקרים עולה, כי אנשים אחרים בסביבתו של ילד בעל ליקוי למידה, כגון במסגרת קבוצת החיברות, מורים…