תוכן עניינים
מבוא –4
רקע:
       התפתחות האאוטסורסינג בעולם –…6
               יתרונות וחסרונות של אאוטסורסינג –6
             קבלת החלטה על אאוטסורסינג- איך לנהל סיכונים-9
שאלת המחקר –..11
השערות המחקר –13
השערה 1:
דיון –.14
                  מסקנות -16
השערה 2:
דיון –18
                  מסקנות -20 השערה 3: דיון –21
                  מסקנות …22
סיכום -24
ביבליוגרפיה –.
5 מבוא
מאז המהפכה התעשייתית במאה ה-18 חברות מנסות לנצל כמה שיותר את היתרונות התחרותיות שלהן כדי להגדיל את הרווחים ולהרחיב את השווקיהן.
במאה ה-20 התדמית של חברה מוצלחת היתה חברה גדולה מאוחדת בעלת נכסים אשר יכלה לנהל אותם ולשלוט עליהם.  כלומר, חברה אשר יכלה לבצע תהליך "ייצור"  כולו מא' ועד ת' באופן עצמאי. זה הביא לכך שמספר העובדים ומנהלים בחברות ניפח באופן משמעותי. הייצור הקלאסי אשר משמעותו ייצור באולם ייצור אחד נוצר צורך בכמות עובדים מסוימת ובכמות מנהלים מסוימת. אותם עובדים ומנהלים הם מקומיים מה שמחזק את הקשר שלהם עם מפעל ועם התוצר הסופי.  השיווק של הסחורה שנעשה רק בגבולות האזור, קהל היעד הוא מקומי. כך גם רווחים נשארים בגבולות של המדינה. אך עולם כל הזמן משתנה ושוק קובע את כללים חדשים… תהליך הגלובליזציה הביא לפירוק ומיזוג גבולות, עולם הפך ליחידה אחת. התפתחות הטכנולוגיה, אפשרויות לשינוע יעיל יותר של הסחורות, הרחבת השוק המקומי ל"שוק העולמי" הביאה לשינויים בחשיבה התאגידית. הצלחתו של ארגון עסקי הינה נושא המטריד כל ארגון וארגון.
על מנת לשרוד ולשגשג כל ארגון צריך להתמקד ביצירת יתרון תחרותי בר-קיימא תוך שיפור מתמיד, עליו להיערך לשינוי, להציב לעצמו דרישות גבוהות שאינן גובות עלויות נוספות וכמובן להגיע לשינוי הארגוני  תוך נסיון לשיתוף של כלל העובדים בדרגים השונים ושל הנהלת הארגון.      ארגון שאין לו תכניות שיפור – צועד בבטחה לגסיסה והכחדה.
מכאן שזה  נושא אסטרטגי קיומי לארגון.
ארגונים רבים נתקלים בצורך לענות על צרכי הלקוח, רצונותיו וטעמיו המשתנים במהירות.
כדי לעמוד בתחרות של הסביבה שמשתנה ללא הרף, הארגונים צריכים לחפש שיטות חדשות שיאפשרו להם להישאר בתחרות ולהיות גמישים בו זמנית כדי לתת מענה מהיר לביקוש החדש. פעמים רבות חוסר התקשורת בין דרגי הניהול ועובדי רצפת הייצור היא הסיבה העיקרית לבזבוז וחוסר יעילות כלל מערכתית.
ארגונים חוששים מנטילת סיכונים מיותרים ולכן היכולת של הארגון להגיב לשינוי הבלתי פוסק של השוק הגלובלי יקבע בסופו של דבר את ההצלחה של אותו ארגון.
כאשר חברות הצטרכו להתחרות בשוק הגלובלי הם נתקעו בקשיים הקשורים לגמישות שלהן הנובע ממספר העובדים המנופח. כדי להעלות את רמת הגמישות ויצירציות רוב חברות הגדולות פיתחו אסטרטגיה חדשה לפיה הן מתמקדים בפעילות העיקרית של החברה ומוציאים את הפעילות לא עיקרית לספק חיצוני. תהליך הזה יכול להיות מאוד יעיל אך קיימות לא מעט חברות אשר אכן מתחרטות על ההחלטה על הוצאת פעילות לספק חיצוני מכיוון שתמיד קיימות סכנות אשר קשורות לתהליך הזה.  מטרות העבודה הן להכיר את הסיכונים הקשורים להוצאת פעילות לספק חיצוני  ולבדוק איך משפיע אאוטסורסינג על פעילות החברה. עבודתי היא מחקר תיאורטי הבוחן את האאוטסורסינג כאסטרטגיה ניהולית של החברה. המחקר בודק, איך הוצאת פעילות מסוימת לספק חיצוני יכולה להשפיע על ביצועי החברה ועל יעילותה. כמו כן, נבדק גם איזה פעילות כדאי להוציא למיקור חוץ: האם זאת צריכה להיות פעילות שולית של החברה או כדאי להעביר לספק גם פעילות הליבה שלה על מנת להגדיל תפוקתה. גישה הניהולית אשר משתמשת את החברה לקבלת החלטה על אאוטסורסינג היא דבר מאוד חשוב. לפי המחקרים, אם אאוטסורסינג יהיה חלק מאסטרטגיה ניהולית של החברה, כלומר, כל הסיכונים ממיקור חוץ יחשבו כחלק בלתי נפרד מחייה החברה, יש אפשרות להקטין את הנזק מסיכונים ולעתים אפילו למנוע אותם. כמו כן, נבדקות סוגיות אשר קשורות להפקת  אאוטסורסינג בחברה, כגון הפרת יחסי עובד-מעביד בחברה אחרי הוצאת פעילות מסוימת לספק חיצוני, בחירת ספק  חיצוני הכי מתאים לחברה,  מציאת רמת אאוטסורסינג המתאימה ביותר לכל חברה.
על מנת לבחון את ההשערות של המחקר ולהסיק מסקנות, נעשה שימוש במאמרים אקדמיים בנושאים השונים, אשר בחנו את הנושא בעבר והסיקו מסקנות מגוונות.          התוצאות הצביעו על כך שהנושא של הוצאת פעילות לאאוטסורסינג הוא מאוד רגיש ומשתנה מחברה לחברה. הוא גם תלוי בענף שבה פועלת החברה וגם בסביבה שבה נמצאת החברה. במילים אחרות אין מסקנה חד משמעית בשאלה איזה פעילות להוציא למיקור חוץ ועד איזה רמה, אך ראינו שהוצאת כל הפעילות למיקור חוץ וגם מקרה חיצוני אחר כאשר שום פעילות לא מוצאת לאאוטסורסינג לא מביאים  לתוצאה אופטימלית. לכל חברה וחברה קיימת רמה אופטימלית משלה, אשר בה היא הכי יעילה ואפקטיבית. לגבי השפעת האאוטסורסינג על יחסי עובד- מעביד, ניתן להסיק מסקנה שאכן יש השפעה שלילית אשר מביאה לחוסר בטחון אצל העובדים שנשארו בחברה אחרי הוצאת פעילות מסוימת לספק חיצוני לגבי העתיד שלהם וזה גם משפיע על יעילותם ותפוקתם.