ציון 97
  תוכן עניינים הקדמה -3
ניתוח מבחינת המסגרת המושגית של החשבונאות הפיננסית -.5
הפרשה -…5
התחייבות תלויה –16
נכס תלוי -17
תקן בינלאומי IAS 37
וההבדלים העיקריים בינה לבין התקינה בישראל -18
תקינה אמריקאית FAS 5 וההבדלים העיקריים בינה לבין התקינה הבינלאומית–19
מיסוי וייחוס מיסים 20 דוגמאות ליישום  התקינה הנוכחית מדוחות כספיים של חברות 23
חברת ביטוח ישיר השקעות פיננסיות בע"מ .23
חברת פוקס-ויזל בע"מ 30 חברת מעריב החזקות בע"מ -..35
סיכום …40 ביבליוגרפיה –41
הקדמה הטיפול החשבונאי בהפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים הינו אחת הדוגמאות הבולטות להתמודדות עם השפעת אי הוודאות השוררת בסביבה העסקית בעזרת כללים חשבונאים.
ע"מ להתמודד עם אי וודאות זו בסביבת הדיווח הכספי , אימצה המסגרת החשבונאית את הכנת הדוחות הכספיים והצגתם ע"פ עקרון הזהירות.  מדובר על מקרים בהם אין ברירה, אלא להישען על אומדנים והערכות של ההנהלה, כאשר ברור כי תוצאות הפעילות יכולות להיות שונות באופן ניכר.
ע"פ עקרון הזהירות, נדרשת מידה ניכרת של זהירות ביישום השיפוט הנדרש ע"מ לבצע אומדנים המתחייבים בתנאי אי וודאות, כך שנכסים והכנסה לא יוצגו בערך גבוה מדי, והתחייבויות והוצאות לא יוצגו בערך נמוך מדי.
בעשור האחרון אנו עדים לשינוי באופן תפיסת הטיפול החשבונאי בנושא, אם בעבר כללי החשבונאות בנושא התמקדו בהכרה ומדידה של הפסדים תלויים  או רווחים תלויים (תפיסה תוצאתית), כיום כללי החשבונאות בנושא מתמקדים בהכרה ומדידה של התחייבויות או נכסים (תפיסה מאזנית).חשוב לציין כי התקינה הבינלאומית מאמצת את הגישה המאזנית. ע"פ גישה זו, ע"מ להכיר בהתחייבות, לרבות הפרשה, או בנכס נדרש כי הפריט יקיים את האלמנטים החיוניים בהגדרת נכס וכן את כללי ההכרה בהם.  בהתאם למסגרת המושגית לעריכת הדוחות הכספיים והצגתם התחייבות מוכרת במאזן כאשר קיימת לישות המדווחת מחויבות נוכחית הנובעת מאירועי העבר, אשר כתוצאה מיישובה צפוי לצאת מהישות המדווחת זרם של משאבים הכרוכים בהטבות כלכליות וכן ניתן לאמוד את סכומה באופן מהימן.  המונח "הפרשות" משמש בתקינה הבינלאומית לתיאור התחייבויות מסוימות, שלמרות שעלות מימושן או עיתוין אינו ודאי, הן מקיימות את האלמנטים החיוניים להכרה בדוחות הכספיים. לעומת זאת, המונח "התחייבויות תלויות" משמש בתקינה הבינלאומית לתיאור פריטים שאינן מוכרים בדוחות הכספיים , כיוון שלא ידוע האם קיימת מחויבות בהווה, אשר עלולה להביא לשימוש במשאבים הכלכליים של הישות, או שקיימת מחויבות בהווה, אך לא ידוע האם תביא לשימוש במשאבים הכלכליים של הישות, או שלא ניתן לאמוד באופן מהימן את עלות המימוש של התחייבות זו.  הטיפול החשבונאי בהפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים נדון בתקן חשבונאות בינלאומי מס' 37 אשר פורסם בספטמבר 1998 ע"י ה-IASC  , והחליף חלקים בתקן בינלאומי מס' 10, אשר טיפל בתלויות. בנוסף, במקרים בהם אין הנחיות מפורשות, התקן המספק בסיס לבחירה ויישום הינו תקן בינלאומי מס' 8. תקן בינלאומי מס' 37 בא להתמודד עם ההשפעה של אי הוודאות הקיימת בסביבה העסקית, בשל הפרשות המייצגות התחייבויות אשר סכומן או עיתוין אינו ידוע, ומכאן שיש להסתמך על אומדנים רבים בחישוב תוצאותיהן.
מטרתו של התקן היא לוודא יישומם של קריטריונים להכרה ולבסיסי מדידה להפרשות, להתחייבויות תלויות ונכסים תלויים, וכי נכלל גילוי מספיק בביאורים לדוחות הכספיים שיאפשר למשתמשים להבין את מהותם, עיתוים וסכומם. התקן חל על כל סוגי הישויות וקובע את הטיפול החשבונאי והגילוי לגבי כלל ההפרשות, ההתחייבויות התלויות והנכסים התלויים, פרט לפריטים הבאים:
פריטים הנובעים מחוזים שיש לבצעם- מדובר בחוזים שבמסגרתם אף אחד מהצדדים לא ביצע חלק כלשהו ממחויבותו או שהמחויבות בוצעה ע"י הצדדים במידה שווה. למעט, חוזים שגלום בהם הפסד (עיקרון הזהירות) פריטים שנמצאים בתחולת תקני חשבונאות אחרים- לדוגמא: מכשירים פיננסים שנמצאים בתחולת תקן בינלאומי מס' 39, חכירות שמטופלות בהתאם לתקן בינלאומי מס' 17 (פרט לחכירות תפעוליות) ועוד.
ערבויות פיננסיות- טיפול בחוזה ערבויות פיננסיות הינו בהתאם לתקן בינלאומי מס' 39.