עבודת סמינריון בתקשורת ותעמולה - תעמולה מדינית אמריקאית במלחמה בטרור -, מקורות רבים באנגלית מתורגמים לעברית בעבודה.

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע ,
מילות מפתח
ציון 94
שנת הגשה 2010
מספר מילים 6658
מספר מקורות 25

תקציר העבודה

מספר מילים בעבודה: 6,816
מבוא
"האמת במלחמה היא כה יקרת ערך שחובה להגן עליה בעזרת שומרי ראש של שקרים" (ווינסטון צ'רצ'יל, אנגליה)             אין צורך להרבות הסברים על כך, כי קלה יותר כתיבת היסטוריה של העבר הרחוק, של "תקופה מוגמרת", מאשר של עבר קרוב, של האתמול שעדיין לא יצא מגדרי ההווה… הדיון בעבר בקרוב חסר את הדיסטאנס המקנה בהירות ואת הפרספקטיבה המסייעת להבחין בין עיקר וטפל, בין אירועים ותופעות שחשיבותם בת-קיימא לבין חזיונות שערכם הוא בן-חלוף. את משמעותם הסופית של מאורעות ההווה יקבע העתיד הרחוק יותר.              בשנים האחרונות התעצם מאוד איום הטרור הניצב לפני מדינות העולם. התפתחויות טכנולוגיות הובילו לגידול חד בשיעור העצמה ובהיקף הנזק שיחידים וארגונים מסוגלים לגרום לפרטים ולמדינות בשימוש בנשק קונוונציונלי, כימי, ביולוגי וגרעיני, בשימוש ברשתות מחשבים לשם פגיעה במערכות ובשירותים חיוניים ובדרכים אחרות. תהליכי גלובליזציה (תנועה חופשית יותר מבעבר של בני אדם, מוצרים והון) ומהפכת המידע ככל הנראה הופכים את הטרור העולמי לאיום חמור יותר מבעבר, איום המאתגר מאוד את מערכות ההגנה המסורתיות הקיימות במדינות רבות (בעיקר העמָדה לדין פלילי של חשודים בטרור ופעולות שיטור). יתרה מזאת, הטרור המודרני מונָע לעתים קרובות על ידי תחושת שליחות דתית עמוקה ומאופיין בנכונות של פעילי הטרור להקריב את חייהם לשם קידום מטרותיהם. התפתחויות אלו הובילו בשנות האלפיים להיקף חסר תקדים של פיגועי טרור קשים נגד מדינות מערביות, ובהם פיגועי 11 בספטמבר 2001 בארצות הברית, מתקפת הטרור במדריד ב-11 במרץ 2004 ופיגועי 7 ביולי 2005 בלונדון, וגם נגד מדינות אחרות, למשל הפיגוע בבאלי, אינדונזיה, ב-12
באוקטובר 2002 וסדרת פיגועים בהודו בשנים 2001–2008. יתר על כן, הטרור נהפך לשיטת לחימה עיקרית ונעשה בו שימוש במסגרת הסכסוכים החמושים המתנהלים בשנים האחרונות בעירק, באפגניסטן ובזירה הישראלית–פלסטינית.
            כאשר הוציאה לפועל ממשלת ארצות הברית את המלחמה בטרור לאחר אירועי ספטמבר 2001, היא הבינה כי הפעולה תדרוש יותר מאשר מבצעים צבאיים, לאמור, זכייה "במוח ובלב" של העולם הערבי. הנחת היסוד הייתה שפרופגנדה מצד מנהיגים וארגונים אנטי אמריקאים, יחד עם חוסר הבנה תרבותי, הניעו התעלמות רווית שנאה כלפי ארצות הברית. הדבר הביא את הממשל האמריקאי להרחיב את תחום הפעילות המבצעית גם לתחום התקשורת כדי לנסות לאזן, או אף לשנות את התפיסה הנגטיבית של פעולות ארצות הברית במדינות הערביות במזרח התיכון, זאת על ידי שידור "מידע" מהול בתעמולה שישרת את מטרות מדיניות החוץ שלו וייתן לארצות הברית שטח פוליטי רחב יותר לפעולה .
            בעבודה זו העסוק בחקר התעמולה האמריקאית כפי שהיא מתבצעת במזרח התיכון מתחילת "המלחמה בטרור" ועד ימיינו. בפרק הראשון אסביר והגדיר מהי תעמולה בכלל, ומהי תעמולה מדינית אמריקאית ממוקדת מזרח תיכון בפרט, יוצג הצורך בשימוש בתעמולה מדינית וכמו כן אציג סקירה היסטורית של תעמולה מדינית אמריקאית עד ימיינו. בפרק השני אציג סקירה של הגופים המייצרים תעמולה מדינית אמריקאית, תוך התעמקות בסוגיות כגון חוק, מימון והצורך שהוליד כל אחד מגופים אלה. בפרק השלישי אעסוק בקשיים העומדים בפני שידור תעמולה מדינית אמריקאית מבית ומחוץ. בסיום אציג את מסכנותיי מסקירת הדברים שיובאו בעבודה. העבודה כולה תהיה אינפורמטיבית ככל האפשר בכדי לאפשר גם למי שאינו בקיא בפוליטיקה או בענייני מזרח תיכון להבין את הדברים.