השפעת מבנה הדירקטוריון על הביצועים הפיננסיים של החברות הציבוריות בישראל – היבטים תיאורטיים ואמפיריים תקציר תוכן עניינים:

1 .      מבוא –
3

2 .      היבטים תיאורטיים .3-13

2 .1.   רקע
תיאורטי -3-4
2 .2.   סקירת ספרות .
5-9
2 .3.   היבטים מוסדיים –…
10
2 .4.   הצגת המודל …
11
2 .5.   הצגת השערות המחקר -12-13

3 .      היבטים אמפיריים …14-23
3 .1.   בחירת המדגם .14
3 .2.   מתודולוגיה –
14-17
3 .3.   ניתוח התוצאות 17-21
3 .4.   מסקנות –22-23

4 .      סיכום -24
5.      ביבליוגרפיה —
5 -26

6 .      נספחים .27-49
לאור המשברים שחוו שוקי ההון לאחר התפוצצות בועת ההי-טק, השערוריות הניהוליות והחשבונאיות שהתגלו בתאגידים מובילים כדוגמת אנרון וורלדקום ועתה המשבר הפיננסי-כלכלי,  עלה לדיון הציבורי בשנים האחרונות נושא הממשל התאגידי. משברים אלה חייבו חשיבה מחודשת ובחינה ביקורתית של מבנה הממשל התאגידי.
הועדה לבחינת קוד הממשל התאגידי בחנה סוגיה זו והתמקדה, בין היתר, בנושא הרכב ועבודת הדירקטוריון והרכב ועבודת ועדת הביקורת. אחד הנושאים המהותיים בעקרונות הממשל התאגידי הינו עצמאות דירקטוריון החברה. סוגיית עצמאות דירקטוריון החברה מחייבת איזון בין אובייקטיביות, מקצועיות ונטילת סיכונים בניהול החברה. לדירקטוריון בישראל תפקידים רבים אשר דורשים איזון בין אובייקטיביות למקצועיות, כאשר ברקע קיים בעל השליטה, אשר בממוצע מחזיק מעל 70% ממניות החברה ויוצר תלות של הדירקטור בו. במסגרת עבודה זו, אבחן את השפעת מבנה הדירקטוריון וועדותיו על הביצועים הפיננסים של החברות בישראל, תוך התמקדות בקריטריונים הבאים: גודל הדירקטוריון, הרכבו, מומחיות הדירקטורים בו והרכב ועדת הביקורת. המחקר האמפירי בוחן מדגם של 50 חברות ציבוריות, הנסחרות במדד ת"א  100  ומתבסס על מחקרם של Yuanto. K and Y.T. M. (2005),  אשר בחנו את השפעות אימוץ מנגנוני ממשל תאגידי חדשים על הרכב הדירקטוריון בחברות בסינגפור ומלזיה. באמצעות עבודה זו, אנסה להבין כיצד שיקולים בבחירת הדירקטורים, בגודל הדירקטוריון ובהרכב ועדת הביקורת בחברה עשויים להשפיע על הצלחתה, על אופן קבלת ההחלטות בה וכתוצאה מכך על רווחיה. שאלת המחקר:
האם קיים קשר בין גודל והרכב הדירקטוריון והרכב ועדת הביקורת לביצועים הפיננסים של החברות הציבוריות בישראל?
הפרק האמפירי מורחב וכולל ניתוח סטטיסטי של הנתונים: התפלגות בין החברות, ממוצע, חציון, מינימום, מקסימום וסטית תקן.  כמו כן, על מנת לבסס או להפריך את השערות המחקר, בוצע בשלב הראשון בחינת רמת מובהקות ע"י חישוב מקדם מתאם של פירסון על כלל החברות במדגם ובנפרד על כל אחד מארבעת הענפים. בשלב השני, בוצעה רגרסיה מסוג OLS, כאשר באותם מקומות שנמצאו קשרים מובהקים בשלב הראשון, נבדק גם ע"י הרצת רגרסיה ברמת הענפים.