מרסל ינקו והדאדא- תקציר מרסל ינקו, אמן ישראלי ממוצא רומני שהיה חבר בקבוצה "אופקים חדשים" והקים את מושבת האמנים "עין הוד", הגיע לארץ ישראל לאחר קריירה אמנותית באירופה. הוא מוכר בהיסטוריה של האמנות כאחד ממייסדי קבוצת ה"דאדא" בציריך. אפיזודת ה"דאדא" של ינקו היא תקופת תהילתו, בה המציא אמנות חדשה והגיע לשיאים יצירתיים.
ינקו שכלל את התבליטים שלו על טיח, הוליד סדרה של עבודות אשר עד היום נחשבות בין היפות ביותר של אותה תקופה, ואשר חברו ארפ תמיד העריץ במיוחד. תפקידו של מרסל ינקו בקבוצה היה חיוני ורב-גוני. מן ההתחלה הוא נמשך לתנועת האמנות המודרנית, ובמהרה ביסס קשרים של חברות עם ז'אן ארפ וצארה ואז עם בל, ריכטר והולסנבק. אנרגטי ומוכשר, במהרה הפך לאחד הכוחות המניעים בקבוצת הדאדא.
שמו של מרסל ינקו זכור יותר מכל בזכות הציור "קברט וולטר" משנת 1916. תמונה זו הוצגה לאחרונה ב-1924 ומאז רשומה כאבודה. היא מוכרת כיום למעריצי מחוללי המודרניזם באמנות כרפרודוקציה מצולמת בשחור-לבן. לעבודותיו הייתה השפעה משמעותית על התצורה הויזואלית של הדאדא בציריך ותפקידו היה חשוב בהרבה ממה שהונח בעבר. שמו, מואפל כיום על ידי התהילה של חבריו: בל, צארה וארפ. לאחר התפרקות הקבוצה בציריך, ינקו המשיך בדרך אמנותית שלבסוף תוביל אותו אל הציור המופשט הארצישראלי ולחברות ב"אופקים חדשים".
בעבודה סקרתי את פעילותם האמנותית של חברי "דאדא" בציריך ובחנתי מה מעקרונות הדאדא ניתן למצוא בעבודותיו של ינקו מאותה תקופה ,והיכן אנו מזהים אצלו כיוונים שונים, זאת בהשוואה לפועלם של חבריו לקבוצה, תוך ניתוח היצירות. השתמשתי בחומר ביבליוגרפי הן מספריית האוניברסיטה, ספריית מוזיאון תל אביב לאמנות וכן חומר ארכיוני.