תוכן העניינים
1.      מבוא

2 .      פוליטיקה – מושגים בסיסיים
2 .1 דמוקרטיה, פוליארכיה ודעת קהל 
3 .      תקשורת –  סקירה כללית
3 .1.  תרבות ההמונים
3 .2.  טלוויזיה
3 .2.1 מסחור  ובידור
3 .2.2 הטיה תקשורתית
3 .2.3 טלוויזיה מנוונת
4 .      תקשורת ופוליטיקה – תלות או הדדיות?
4.1.
טל-פוליטיקה
4 .1.1 פופוליזם          
4 .2
 היחלשות המפלגות
4 .2.1 הפוליטיקאים החדשים
4 .3
השתתפות פוליטית
4 .4
המצב בישראל 5.      ממצאים  – דמוקרטיה בעידן המודרני 5.1  דמוקרטיה עממית 5.2  דמוקרטיה אלקטרונית 5.2.1       השפעתו של האינטרנט
6 .      סיכום 7.      ביבליוגרפיה אחד מתפקידיה של התקשורת הוא להעביר מידע לציבור הקוראים והצופים. מידע זה, בין היתר, מעצב ומשפיע על תפיסת העולם ועל צורת ההשתתפות הפוליטית של האזרחים במדינה. בסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה נמצא כי למעלה ממחצית הציבור מאמין לתקשורת, אחוז גבוה הרבה יותר ממידת האמון במערכת הפוליטית. באופן אירוני, אותו ציבור שמכור לתקשורת מודע לכוחה ההרסני, ולראיה מחצית מאותו ציבור סבור שהתקשורת מחלישה את הדמוקרטיה.
לאור זאת, העבודה הנוכחית מבקשת לחקור את רעיון ההשתתפות הפוליטית של האזרח האינדיבידואל, בדמוקרטיות מודרניות, לאור משקלה הגובר של תקשורת המונים באותן מדינות. במהלך העבודה אנסה להאיר ולהבין את ההשלכות הקיימות והסכנות האפשריות הטמונות בשימוש מופרז ולא-אחראי בתקשורת ההמונים (בדגש על הטלוויזיה), על הזירה הפוליטית עצמה ועל תפיסת זירה זו בעיני האזרח הבודד. המטרה  אינה למחות נגד מגמת המסחור של הטלוויזיה, ולא לקונן בשם האליטיזם על הדלות האסתטית שלה. המטרה היא להצביע על כך שסביבת התקשורת, שבה הטלוויזיה הופכת ליותר ויותר דומיננטית, משנה את איכות היחסים לא רק בין האינדיבידואל לעולם, אלא, חשוב מכך, את היחסים בין האזרח למשטר הפוליטי.