אחריותם של X Y Zלעבירה לפי 413ה לחוק העונשין. לפנינו עבירה אחת עם כמה שותפים. חלקם של השותפים בביצוע העבירה ייבחן על פי מידת תרומתם לעבירה.
המבחנים להבחנה בין מבצע בצוותא לבין מסייע:
1 -מבחן השליטה– מבצע בצוותא הוא מי שיש לו שליטה לפחות שליטה פונקציונאלית על הביצוע: הוא אדון העבירה, שולט בה, בלעדיו העבירה לא תתבצע, יש לו יכולת להטיל וטו. מבחני עזר:
בדיקת מידת ההשתתפות בתכנון, תפיסתו הסובייקטיבית של האדם עצמו את העבירה, אם מדובר במעשה הכנה מובהק אז- סיוע.

2 -מבחן הבידוד / מבחן הביצוע- נבדיל בין המסייע למבצע בצוותא באמצעות המבחן שבו אנו מבחינים בין הכנה לניסיון.

3 -גישת הפסיקה: 1. המבחן המשולב:  בחינה משולבת של אופי התרומה ביסוד העובדתי (בחינה אובייקטיבית) ושל היחס נפשי של העושה כלומר עמדתו הסובייקטיבית.ככל שמידת העניין של השותף בביצוע העבירה רבה יותר, ניתן להסתפק בתרומה נמוכה יותר ביסוד העובדתי. ולהפך. 2. מבחן הקרבה – המבצע הינו איש פנים, שלו חלק בהחלטה המשותפת ובתוכנית. המבצע בצוותא קרוב לתוכנית הפעולה וחלק מ"המעגל הפנימי" ושלבי התכנון והקשר המוקדם. גוף רב זרועות (פס"ד פלונים) – החוק רואה במבצעים בצוותא גוף אחד, הפועל באמצעות זרועות שונות. פעולתה של כל זרוע משויכת לגוף כולו, ולכל אחד ממשתתפיו.
ביצוע בצוותא מחייב תכנון משותף. הוא מבוסס על חלוקת עבודה בין המבצעים.